Volume 19

Page 5609

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פרי הדר. התורכים תפסו אותו והאשימוהו בריגול. בהיותו אסיר בדמשק, העבירו אותו לנצרת ושם גילה את קוברסקי (שהיה מנהל התזמורת בפתח-תקוה) ששימש באותה תקופה מנצח תזמורת בצבא התורכי. פנה אליו ובהתערבותו נשלח לחיפה ושוחרר.

עם כניסת הצבא הבריטי לארץ התגייס ב-1917 למשטרת החופים. ושירת עד שנת 1920.

בראשון למאי 1921 בפרוץ מאורעות הדמים ביפו והתנפלות הערבים על המושבות השתתף בהגנת ההמושבה פתח-תקוה והיה בין קבוצת הרוכבים של אברהם שפירא , ראש השומרים בפתח תקווה ועוזריו: אבשלום גיסין , (ראה בכרך שני, בעמוד 741) שנהרג יחד עם עוד שלושה מבני המושבה ביום 5.5.1921 (כ"ז ניסן תרפ"א) והם: חיים צבי גרינשטיין (ראה כרך שני, עמוד 618); נתן דוד רפפורט (ראה כרך ראשון, עמוד 196) וזאב אורלוב (מצבת זכרון לגיבורי פתח-תקוה הוקמה ע"י הסתדרות בני בנימין בפתחתקוה).

בשנת 1925 נתמנה בתור שומר ראשי בפרדסים בפתח-תקוה והסביבה.

לפי בקשת הסתדרות החקלאים נתקבל לעבוד במשרדי הממשלה היות והיה בקיא בכל שטחי הקרקעות בפתח-תקוה והסביבה.

בשנת 1925 נשא לאשה את יונה בת אלחנן ואיטה קרמר , מווילנה.

אחרי קום המדינה נשאר לעבוד במשרד האוצר.

נפטר בפתח-תקוה, כ"ו תמוז תשכ"ה (22.7.1968).

בנותיו: אביגיל אשת יהודה גולדשטיי ן (ילדיהם : אילן ואלונה); אביבה ז"ל אשת אברהם גרינברג (נפטרה אחרי מות אביה. השאירו בן מאומץ בשם שי).

רחל לונץ

נולדה בקלם (לטיא) בשנת תרמ"ז (1887). לאביה יוסף לונץ (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמה בלהה בת משה איזנשטדט.

קיבלה חינוך מסורתי וכללי.

היתה פעילה בארגונים ציוניים בעירה.

בשנת תרס"ח (1908) עלתה לארץ. מהמייסדות של אירגון נשים לשווי זכויות בחיפה.

חברת ועד הקהילה בחיפה במשך הרבה שנים. דאגה בעיקר בעניינים סוציאליים.

יאיר מיכלין

נולד בתל-אביב, ה' אב תרפ"ז (3.8.1927).

לאביו הרוקח ד"ר יעקב אליעזר מיכלין (עסקן ציבורי רב פעלים. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 356. בנו של הסופר והעסקן הישוב הישן בירושלים ר' חיים מיכל מיכלין. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 376) ולאמו אסתר בת זליג אריה רבינוביץ (מעסקי יפו, ומבעלי התעשיה - ספירט ועוד - הראשונים בארץ. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 482).

קיבל חינוך מסורתי וכללי: בית ספר מסחרי, גימנסיה ועוזר רוקח.

במלחמת העצמאות נשלח להגן על קיבוץ ניצנים בנגב. המצרים, אחרי שבעה ימים להתקדמותם בדרום, כבשו את ניצנים והוא ומספר חברים נלקחו בשבי למצרים, אחרי שנלחמו בכובש שהיה במספר רב ומזויין בנשק רב. 33 צעירים נהרגו אז, אחרי שהחברים בניצנים נלחמו ועכבו תוך גילוי גבורה עילאית את הפולש המצרי, וכך הכריעו במעשה גבורתם והקרבתם את גורלן של מושבות הדרום ותל-אביב עצמה כעבור 4 חודשים.

אחרי ששוחררו מהשבי ע"י חילופי שבויים חזר לת"א לנהל את בית המרקחת של אביו.

בהיותו בשבי במצרים, היה יו"ר ועדת התרבות של השבויים הישראליים.

בשנת 1949 נשא לאשה את שושנה בת דב פלטר.

בשנת 1959 פתח את בית המרקחת הראשון באילת.

ארבע שנים היה חבר בהנהלת התאחדות הסוחרים.

אח בלשכת בני ברית "שמעון רוקח".

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5609). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5609