ולכתוב את המאורעות שקרו עם היהודים תחת המגף הגרמני.
אחרי השחרור, הוא ואחיו ביקרו בערים השונות של פולין, ליטא, אוקראינה ורוסיה הלבנה, חקרו ודרשו בכל מקום, מה שהגרמנים עוללו ליהודים. חלק מן החומר נדפס ב"ספר השחור" במוסקבה, וכל החומר, מלמעלה מ-60 ישובים יהודיים שנספו בשואה, הובא על ידו לפריס, בכדי להדפיסם אח"כ בישראל. עד היום פרסם מחומר זה ספר בשם "חורבן גלורק" (הופיע ב-440 עמודים ביידיש בשנת 1954 בבואנוס- איירס בארגנטינה. מכין עוד ספרים על השואה).
בשנים 1945-46 לקח חלק פעיל באירגון שארית היהודים בקהילת וילנה החרבה, הבזויה והשוממה ע"י הנאצים .
הדפיס מאמרים רבים בעתונות: פולין, צרפת ואמריקה הצפונית, כמו: "דאס דייע לעבן", "אפיניא", "מוסטי", "קיום", "אונזער ווארט", טאג מארגענזשורנאל (ניו-יורק); "פאריזער אלמאנאכן", "איחוד", "ארגענטינער שריפטעך", וכל הזמן הוא חבר המערכת של "אונזער וועג" בפריז ו"אונזער ווארט", בטאון דתי-לאומי. מאמריו הופיעו גם ב"הצפה" בת"א ו"זשורנאל דע קאמונאטע בפריס.
מאמריו, ברובם, מוקדשים לתחיית העם בא"י, לשפה העברית, לפיתוח החינוך העברי ולעידוד העם העברי בתפוצות - לעליה לארץ, תעמולה לקהק"ל ולקרן היסוד.
השתתף כמה פעמים בקונגרסים ; חינוכיים, ברית עברית עולמית, בקונגרס עולמי של העתונאים, בנציגות הצרפתית, ובקונגרס של שרידי יוצאי פולין וליטא וכו'.
חבר הנהלת הסופרים והעתונאים היהודים בצרפת.
חבר הועד של ברית עברית עולמית (סניף צרפת).
נציג הקהילה בפריס וחבר תנועת המזרחי.
חבר ההנהלה של אגודת הסופרים והעתונאים בצרפת.
חבר ההנהלה של אגודת הסופרים והעתונאים היהודיים בצרפת.
עלה לארץ בפברואר 1969 (בפעם הראשונה ביקר בישראל בשנת 1952. אחרי זה ביקר כמה פעמים והשתתף בקונגרסים שונים, בועידות וכו', כמעט בכל שנה. בתקופת השנים 1962-63 היה שנה וחצי בארץ. בתחילת 1968 השתתף בקונגרס העולמי של העתונאים בנציגות הצרפתית. בילה אז 3 חדשים בארץ).
עוסק בעתונות והוראה.
ד"ר צבי הרמן שטאל
נולד בגרוס שטרליץ (שלזיה עלית, גרמניה), י"ז בתמוז תר"מ (26.6.1880).
לאביו יעקב שטאל ולאמו מינה בת נתן ברנדט .
קיבל חינוך כללי בגמנסיה קתולית, וחינוך מסורתי ושיעורי דת אצל הרב הראשי של קהילת בויטן (שלזיה עלית), הד"ר מ. קופפשטיין המשיך ללמד רפואה באוניברסיטאות שונות בגרמניה, וב1905 הוכתר כדוקטור לרפואה.
לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבד כרופא כללי בטרנוביץ (כיום טרנוב), ואחר כך התמחה כרופא ילדים.
משחר ילדותו היה פעיל בתנועה הציונית, ובאירגון הסטודנטים הציוני K.I.V.בגרמניה.
בשנת 1913 ביקר בפעם הראשונה בארץ, ובעת ביקורו רכש 5 דונם אדמה ביערות הכרמל (חיפה), הרשומים כיום ע"ש ילדיו. בגרמניה שימש, נוסף על הפרקטיקה הרפואית הפרטית שלו, כרופא ילדים של הקהילה היהודית, והיה מייסדה ומנהלה של המרפאה היהודית בברלין, שהיתה ידועה בשם: Die Judische Kinderhilfe.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא הגרמני, אחרי שחרורו מהצבא התיישב ישיבת קבע בברלין.
היה פעיל מאד במיסדר בני ברית. השתתף בקונגרסים ציוניים שונים.
בשנת 1923 נשא לאשה את פרידה-צפורה, בת טוביה מנדלשטם (נפטרה בתל-אביב בכ"ט כסלו תשי"ג - 17.12.1952).
עלה לארץ בשנת 1934.
עסק בתל-אביב כרופא פרטי וכרופא של "טיפת חלב" שליד עירית תל-אביב וכרופא בקופת חולים לעובדים לאומיים.
נוסף על כך המשיך בפעילות המסורה במיסדר "בני-ברית", בלשכת "שער-ציון".
היה ממייסדיה של לשכת בני ברית "ביאליק", וב-1946 יסד את לשכת "מנורה".
עם עלייתו לארץ הצטרף להגנה.
צאצאיו: אברהם (פקיד בכיר בחברת נסיעות "דיזנהויז" בת"א); רפאל אהרן הי"ד (נפל חלל