Volume 19

Page 5663

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גן בית-דפוס עבור עתון "הבוקר" והצליח במשימתו. אז הובאה לארץ המכונה הרוטציונית הראשונה להדפסת עתונים.

מ"הבוקר" הצטרף לקבוצת יוזמים מארצות-הברית והקים את דפוס "ישראל", אך העדיף להיות עצמאי והקים את דפוס "אבוקה" בתל-אביב, אותו הוא מנהל עד היום. במסגרת בית-הדפוס הוא עוסק גם במו"לות, בעיקר של ספרי חוק ומשפט, ובמסגרת הוצאת "משואות" - ספרי לימוד בערבית.

בשנת 1934 נשא לאשה את בת-שבע בת צבי פלדמן (מן המתנדבים למשטרת המנדט לפי צו המוסדות הלאומיים, אחרי כיבוש הארץ, והיה מטובי חברי התזמורת של המשטרה. ראה את הערך שלו בכרך י"ז, בעמוד 5234).

בנו עמשי (עורך ומתרגם) ובתו תלמה אשת גדעון בורשטיין .

מנדל זינגר

נולד בברודי (גליציה האוסטרית) בי"ב תמוז תר"ן (30.6.1890).

לאביו יעקב מרדכי (מוידל) זינגר ולאמו חיה פיי גה לבית נוימן .

בילדותו נתחנך חינוך מסורתי, וכן למד לימודים כלליים אצל מורים פרטיים.

בגיל צעיר (בן 17) הצטרף לחוג הנוער של תנועת "פועלי ציון" שהיתה פעילה מאד בימים ההם בגליציה.

היה חבר האירגון "פועלים חלוצים" והשתתף בחיבור עיקרו של הכרוז שקרא לנוער לעלות לארץישראל, בחתימתו של משה אוקין , והוא עצמו היה בין הראשונים שנענו לקריאה זו.

עלה לארץ בשנת תרס"ט (1909). באותה אניה עלה לארץ גם הסופר יוסף -חיים ברנר , הי"ד, שגר כידוע כמה שנים כפליט מרוסיה - בגליציה.

השתקע בירושלים ולמד שנתיים בבית-המדרש למורים מיסודו של הברת "עזרה" (חבריו לספסל

הלימודים היו אישים ידועים שנתפרסמו אחר-כך כמורים וסופרים: יהודה בורלא, דוב קמחי, יצחק יציב, אביעזר ילין, וולמן, ועוד).

לאחר שתי שנות שהותו בארץ, חזר לווינה, מטעמים משפחתיים ובריאותיים, ונשאר שם, עד שנת 1934.

בכל שנות מגוריו בווינה, היה פעיל בתנועת "פועלי ציון" ובין עורכי עתונותה ביידיש וכן עסק בעתונות ובמו"לות. פירסם בעתונות אידיש ויהודיתגרמנית מאמרים פובליציסטיים רבים.

אחרי מלחמת העולם הראשונה היה בין מקימי הוצאת הספרים ביידיש בווינה, שהוציאה מבחר כתביהם של סופרי יידיש שמתו בשנות המלחמה.

בשנת 1934 נאסר בזמן ההפיכה הימנית הפשיסטית באוסטריה, ולאחר שחרורו עלה לארץ בשלהי תרצ"ד (1934).

הפעם השתקע בחיפה, ובשנים 1955-1935 היה סופרו הקבוע של "דבר" בחיפה.

פירסם מאות כתבות ומאמרים על חיי העיר, אף השתתף בחיים הציבוריים של העיר כחבר ועדות עירוניות ועוד.

מאז עלותו לארץ, פירסם מלבד מאמרים על נושאים אקטואליים - דברי מחקר על תולדותיה של תנועת הפועלים היהודית, וכן ספרים וקונטרסים על אישים ועל מאורעות ביידיש ובגרמנית. ערך גם ספרי זכרון לקהילות-ישראל שנכחדו בשנות השואה במזרח-אירופה.

נשא לאשה את טונקה בת מאיר הירש מויזניץ ולאמה צילה לבית ברוצ'ינר מברודי, ובזיווג שני נשא לאשה את מריה (מניה) בת אריה וילנר ולאמה צילה ארליך.

מן הספרים שפירסם: "לאן מועדות פני רוסיה הסובייטית" (תרצ"ט - 1939); "לזכר חללי יערות הכרמל" (תרצ"ט - 1939); "בין מלחמה ושלום" (מחשבות ומעשים בימים טרופים, תש"א - 1941); "פליטי הטרף הנאצי מספרים" (תש"ג - 1943); "נסיון שנכשל" (פרק מאורעות באוסטריה בסוף מלחמת-העולם הראשונה, תש"ד - 1944); "על האהבה" (לקט שירי-עם יהודיים, במקורם באידיש ובתרגום עברי של ש. מלצר. הוצאת מ. זינגר, תש"א - 1941); "בראשית הציונות הסוציאליסטית" (תשי"ח - 1958; ערך את הקובץ לזכרו של דוד פינסקי , תש"ך וספר הזכרון לקהילות ברסטצ'קה, ברמליה והסביבה; "היתה עיירה" (תשכ"א); "215 יום ששינו פני מולדתנו" (מעין יומן של מאבקי גבורה, שקדמו למלחמת-השיחרור ונמשכו מיד לאחר הכרזת המדינה, ועד לשביתת הנשק עם המדינות השכנות, הוצאת אגודת העתונאים בחיפה, בשיתוף עם המחלקה לתרבות והחינוך ליד מועצת פועלי חיפה, תשי"א - 1951).

פירסם כמה מסות בקבצי "כרמלית", היוצאים לאור בהוצאת עיריית חיפה.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5663). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5663