Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 787

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בסוף חורף תרע"ט, כשהחלו הערבים המתמרדים לתקוף את נקודות הישוב העברי בשטח הכיבוש הצרפתי שבצפון הארץ, ואהרן שר נרצח בתל-חי, יצא הוא מהגליל התחתון בראש פלוגת רוכבים מתנדבים לעזרת המותקפים. בדרך הותקפו ליד הכפר חלסה על-ידי מאות בידואים מזוינים, ואח"כ השתתף בהדיפת ההתקפה הגדולה הראשונה על תל-חי. השתתף בארגון המשטרה העברית מטעם שלטון הכיבוש הבריטי ומטעם ועד הצירים וב-1921 נתמנה לקציןבטחון על משטרת-הרוכבים הנודדת בגליל העליון והתחתון.

בתקופת מהומות 1921 (וכן ב-1929) עשה הסכמים עם ראשי שבטי הבידואים בעמק הירדן, שלפיהם התחייבו הללו למנוע מעבר באדמותיהם לבאים מעבר הירדן להפריע את שלום הישובים העברים.

ב-1922 נתמנה מטעם הנהלת פיק"א למנהל רכישת קרקעות בשביל החברה בגליל והשתקע בטבריה, וכשחדלה פיק"א ב-1935 לעסוק ברכישת קרקעות עבר לשרת בתפקיד זה את הקרן הקיימת לישראל ומאז הנו מנהל משרד הקרקעות של הקה"ק למחוז הגליל. משתתף בחיי הצבור בארגון העדה היהודית והנו חבר ועד הקהלה ומועצת עירית טבריה ומיצג את העדה העברית בפני השלטונות.

בתקופת המהומות 1936/38 מתח בקורת חריפה על השלטונות בגלל אדישותם להגנת העיר, ולפיכך גורש ב-1937 מטבריה בפקודת מר קיטרוטש מושל מחוז הצפון.

בין 34 נקודות הישוב, שנוסדו בשטחים שפעל למען גאולתם, 19 מהן הנן בגליל העליון, וכן פעל בגאולת שטחים רבים להתישבות נוספת, ביחוד בעמק החולה מחוץ לשטח הזכיון. כן עוסק הוא מטעם הקה"ק בסידורים מתאימים להרחבתן והגדלתן של המושבות הישנות שנוסדו על-ידי פיק"א. צאצאיו: גבריאל, שמעון, עדנה אשת יאיר וובמן (נהלל).

שושנה גיסין-יטקובסקי

נולדה בפתח תקוה, י"ז סיון תרס"ד (1904), לאביה דב יטקובסקי , מותיקי החקלאים, ולאמה שרה בת הרב בנימין דוד הדיין, ראש הדיינים והעסקנים בעיר העתיקה בירושלים. למדה בביה"ס של הבארון רוטשילד (ביה"ס פיק"א כיום) ובביה"ס החקלאי מיסודו של האגרונום ד"ר חניאל (פיקהולץ) בפתח תקוה ולמדה את השפות צרפתית ואנגלית בשיעורים פרטיים. בעודה תלמידה פעלה רבות בסידור הרצאות והצגות וכו' לטובת הספריה הצבורית על שם אליהו ספיר. היתה פעילה בתזמורת "כנור ציון" של "מכב-אבשלום".

ב-1926 נישאה לאפרים בן משה גיסין , מעסקני הצבור החקלאי במושבה וכיום נשיא המועצה הכפרית והועד החקלאי.

פעילה בעניני צבור מקומיים וארציים כחברה וכמזכירת-כבוד בהנהלת ויצ"ו בפתח תקוה ויו"ר ועדת התרבות שלה, חברה בועד הפועל ובהנהלה של ויצ"ו הארצישראלית (מנהלת הפעולות למען הקה"ק), חברה בהנהלת התאחדות האברים (האשה היחידה) ויו"ר מחלקת התרבות שלה, חברה בועדה לשפור העיר והגנים בפתח תקוה, חברה במועצת "מכבי-אבשלום" ובשנות 1938/39 היתה חברה בהנהלת מגן-דוד אדום המקומי.

פרסמה ב"בוסתנאי" וב"הבוקר" "זכרונות מפתח תקוה", "רשמי הגליל" ועוד מאמרים שונים בעתונות. מרצה בצבור על נושאים שונים, ביניהם: יחס התורה אל הטבע, בין קודש לחול (ערך מועדי ישראל מבחינה דתית ולאומית).

פעלה רבות באיסוף כספים, הגרלות וכו' לטובת "בית הספר המיוחד" (לילדים קשי-חינוך).

פעילה בעזרה, בעצה ובהדרכה בכל עניני התרבות בעירה ; עוזרת לסופרים ואנשי-רוח בהקנית יצירותיהם לקהל (בהפצת ספרים, החתמה על עתונים, ירחונים, וכדומה).

בניה : אבשלום, עדיאל.

חיים גולדנברג

נולד בסובאלק, פולין, בשנת תרמ"ג (1883), לאביו אליעזר ולאמו חיה שרה . למד תורה ולימודים כלליים בילדותו בסובאלק, ובינתים הכינה לה המשפחה את עתידה בארץ-ישראל. אביו הצטרף ל"אגודת קובנה", שקנתה חלק מאדמת המושבה חדרה כשנוסדה. אחיו ראובן בא כחלוץ המשפחה והחל לעבוד בהכשרת הקרקע ובנטיעות יחד עם ידידו ובן עירו נחמן שלמה בוטקובסקי ושניהם נספו כמעט בזמן אחד בביתהחולים היהודי ביפו, שמה הוכנסו יחד בעגלה כשהקדחת הצהובה הפילתם למשכב.

בתרנ"ו עלו ארצה אביו, אחיו שמעון ויחזקאל ואחותו פשה ובתרס"א עלו אמו, אחיותיו רחל ודינה, אחיו משה והוא. בעת בואם היתה חדרה עזובה זמנית מיושביה בגלל הקדחת שהתגברה לרגל פעולות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 787). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/787