Volume 2

Page 855

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נות, חפירת הבאר העמוקה וסידור המשאבות בה. את כלי המלאכה והחלקים הכין בארץ, במקום להזמינם מחו"ל, ובזה יצר מקורות לעבודה ולהשתלמות בעבודה מקצועית ל-50 פועלים עברים. יחסו לפועלים היה ידידותי, שקד על טובתם, ובעת חפירת הבאר

הגדולה ביקב, כנ"ל, וסידור כל המכונות הדריכם בתבונה ובזהירות הדרושה, וכך נסתיימה כל העבודה הכבירה בלי כל תאונות לפועלים - דבר שלא היה רגיל בימים ההם, כשהעבודה המיכאנית במתכת היתה אז בארץ בראשיתה.

בתרס"ד פתח מסגריה ואח"כ בית-חרושת לתיקוני מנועים ומשאבות בקרבת תחנת הרכבת ביפו, מול בית-החרושת של ל. שטיין , ואתו עברו בניו מאיר ויצחק.

נפטר בירושלים, כ"א תשרי תרע"ו. בניו: מאיר (מוריס), יצחק, יהודה (עורך דין), יונה אשת ראובן פרלמוטר (מאלכסנדריה), גבריאל (ז"ל).

דוד צבי פנקס

נולד בי"ח כסלו תרנ"ו (6.12.1895) בעיר שופרון (הונגריה), לאביו יעקב יהודה (בנקאי ועסקן, ממיסוי "המזרחי", באוסטריה וחבר ועד הקהלה בוינה במשך שנים) ולאמו שרה בת דוד צבי ריגלר (בעי משק חקלאי בבורגנלנד על גבול אוסטריה-הונגריה). בהיותו בגיל 8 שנים עברו הוריו לוינה. קבל חנוך יהודי דתי וכללי, למד בוינה בגמנסיה ומאוניברסיטת במחלקת המשפטים, השתלם בלמודי יהדות אצל הרב ישעיהו פירסט בוינה ובישיבת פרסבורג.

עבד כפרוקוריסט בבנק של אביו בוינה, היה מראשי "צעירי המזרחי", ממיסדי הארגון הדתי-לאומי "ישורון" וציר "המזרחי" בוינה בקונגרס הציוני הי"ג בקרלסבד, השתתף כציר בכמה ועידות עולמיות של המזרחי, היה חבר בחבורת אנשי-האמונים של קהלת וינה, חבר ההנהלה של ברית הסטודנטים הדתיים בוינה, והשתתף כנציגם בועידת העזרה העולמית בקרלסבד בשנת 1922.

עלה לא"י בג' שבט תרפ''ה ונתמנה למנהל בנק המזרחי בת"א, נכנס מיד לעול עסקנות צבורית במרץ ובמסירות ופעיל במוסדות ציבוריים.

בתרפ"ו נשא לאשה את לאה בת הרב יעקב ברמן מירושלים (מראשי המזרחי בא"י ומעסקני החנוך הדתי, מפקח ראשי על ביה"ס של המזרחי, לשעבר רב בברדיצ'ב, מדברי היהדות החרדית באוקראינה וחבר "המזכירות הלאומית" של יהודי אוקראינה בשנים שאחרי המהפכה הרוסית).

ב-1932 נבחר למועצת עירית ת"א כב"כ המזרחי ומ-1935 בתפקיד ראש מחלקת החנוך של עת"א.

במשך תקופת כהונתו כראש מחלקת החנוך התפתחה המחלקה, מתקציב של 89840 לא"י בשנת 1935 ל-750000 לא"י בשנת 1947, מ-276 כתות בתי ספר עממיים בשנת 1935 ל-563 כתות בשנת ,1947 מ-11373 תלמיד בשנת 1935 ל-20750 תלמיד בשנת 1947.

התמסר לפעולות דתיות צבוריות: שמש כיו''ר ראשון של המועצה הדתית ע"י הרבנית הראשית וועד

הקהלה בת"א ונבחר בתרפ"ח ע"י מתפללי בית הכנסת הגדול ליו"ר ועד בית הכנסת הגדול. בתקופת נשיאותו התפתח בית הכנסת ברוח ובחומר ונעשה למרכזה הדתי של העיר. נבחר גם ליו"ר מועצת בית העלמין וחברה קדישא בת"א ויו"ר הועדה לעניני הקהלה. נתמנה לחבר הקורטוריון של הטכניון העברי בחיפה ויו"ר הועד המנהל של בית הספר למלאכה של המזרחי בת"א, חבר אספת הנבחרים והועד הלאומי.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 855). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/855