Volume 3

Page 1176

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יו"ר שלה משך שנים מספר, ממייסדי המרכז המסחרי החדש, השתתף בבנין הדר הכרמל ובפיתוח "הכרמל האדום" (נוה שאנן והסביבה). פעל בארגונם וגיבושם של המוסדות האזרחיים בעיר, פעיל בועדות שונות של ועד הקהלה ובמוסדות צבור אחרים ; חבר הנהלת בית משפט השלום העברי.

בנותיו: רות, נעה.

דב כץ

נולד בראש פנה, י"ג תשרי תרמ"ה (1884), לאביו שמואל בן ר' מרדכי, ממיסדי המושבה, ולאמו שרה בת דב רוזנברג.

למד בבית הספר של המושבה בהנהלת יצחק אפשטיין, וילקומיץ ונסים דבורוסקין המשיך להשתלם בשפות ערבית, צרפתית ואנגלית מפי מורים פרטיים, עבד בחקלאות במשק הוריו וקיבל מאת יהושע או סובצקי (מנהל מושבות הגליל העליון מטעם הבארון בנימין רוטשילד ) פרס בסך 12 נפוליונים זהב בעד הצטיינות בעבודה חקלאית, וזה אף הציע לו לשלחו ללמוד בצרפת, אך הוא לא רצה לעזוב את הארץ.

כשיסד דוד אביו, ר'דוד שוב, טחנה במושבה, הכניסו אבי אביו שמה ללמוד את הטחינה והטיפול במכונות. אחרי שלש שנות עבודה עבר לעבוד בטחנה החדשה שהקים ר' דוד שוב בצפת בשותפות עם יצחק עבו . עבר ליפו ועבד שנתים במחנות של צבי הרשיל סטריגר בנוה שלום, תשע שנים בטחנה של הנוצרי פארח סלים וכמה שנים כמכונן ומסגר בבתי המלאכה והחרושת של ליאון שטיין, אבא ניימאן, וואגנר, עד פרוץ מלחמת-העולם הראשונה.

בשנות עבודתו ביפו השתתף ביסודם ובפעולתם של "חובבי הבמה העברית" בהנהלת מנחם גנסין ותזמורת "כנור ציון" (כמנגן בכלי נשיפה), חבר ועד התזמורת יחד עם אליעזר סאקר, דוד גינזבורג והמורה אברהם אלדמע-אייזנשטיין (מהגמנסיה הרצליה). היה להם אולם-קונצרטים בן 5 חדרים, וערכו נשפים ביפו ובמקוה ישראל, בסראיה של יפו בפני הקאימקאם

ונכבדי הפקידות הטורקית והערבים המקומיים, בגינה שליד מגדל השעון, בביתו של מוחמד אבו-דבבה במנשיה, ועוד. בפעם הראשונה הופיעה התזמורת בפומבי בהובילה לחופה את רוזה בת ר' זלמן דוד לי בונטין.

נשא לאשה את אהודה (לודה) בת בצלאל גלזר.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה היה חייב, בנתין טורקי, להתגייס לצבא, אך סירב לשרת את השלטון שגילה את איבתו לישוב ולמפעל היהודי בארץ, ובעת הגירוש הראשון של נתיני חוץ הצליח להצטרף אליהם וירד מצרימה. עבד בטחנה באלכסנדריה ואח"כ שלש שנים כמנהל משק הכותנה של יוסף נסים מוצרי בקאהיר. התגייס לצבא הבריטי, שרת כסרג'נט בחיל התותחנים בדיביזיה ה-54 של צבא אלנבי שכבש את הארץ. אחרי שלש שנות שרות שוחרר מהצבא, חזר מצרימה ופתח צלמניה בקאהיר.

ב-1922 חזר ארצה ועבד עד 1932 כמכונאי בבית המרחץ של קהלת יפו-תל-אביב ברחוב פינס.

כ-30 שנה התמסר לחקירת הדבורים והצליח בעמלו בחקירתו.

צאצאיו: מרדכי (רופא שינים בת"א), אליעזר (מהנדס בת"א), יהודה (קפיטן בצבא ישראל), שושנה אשת הסוחר מוריס מרקוביץ בקאהיר, נחמה אשת ארסי דויד בירושלים, רחל.

שמואל כץ

נולד במוינשטי, מולדבה, רומניה, ג' כסלו תרכ"ה (1864), לאביו מרדכי מוטיל (מנהל בית זיקוק לנפט במונשטי (ראה הערך שלו בספר זה) ולאמו שושנה בת חיים יעקב יענקוביץ' (אחותו של ר' דוד שוב מיסד ראש פנה). למד בחדרים ובבית המדרש.

בשנת תרמ"ב עלה ארצה עם הוריו בחבורת 30 המשפחות שבאו להתנחל על האדמה שרכשו מהכפר ג'עוני בגליל העליון ויסדו את המושבה ראש פנה. ירדו מהאניה בבירות וברכיבה על פרדות הגיעו לצפת. שם דרו בשבתות בשנה הראשונה ובימות החול עבדו את אדמתם בהדרכת שני פלחים, ואחרי שבנו את הבתים יצאו לדור בקביעות במושבה. נשא יחד עם הראשונים את כל סבל החלוצים ובעזרת הבארון בנימין רוטשילד באמצעות פקידו הראשי אליהו שייך הורחבה נחלתם וניתנו להם בהמות וכלי עבודה, נטיעות גפנים, זיתים, שקדים ועצי תות וכו' ותמיכה להחזיק מעמו עצמאי.

נשא לאשה את שרה בת דב רוזנברג.

היה כמה פעמים ראש ועד המושבה, חבר משפטהשלום המקומי, חבר בסינדיקט, פעיל ביזמה לשתילת טבק בתקופת הגיאות של ענף זה, כשאכרי המושבה תלו בו תקוות גדולות, שתל טבק על שטח של 25 דונם ובמשך שנתים היה מנהל בית אריזת הטבק.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1176). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1176