Volume 3

Page 1399

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משה אפרים אפרתי

נולד בסרוצק, ליד וארשה, כ"ד תשרי תרמ"ז (1886), לאביו ר' אברהם אבא קרונזיק . ולאמו פייגא זלאטה בת משה אפרים קיזלשטיין.

למד בחדרים ובישיבות. נמשך מנעוריו לחיבת ציון ולציונות הדתית, ובהיותו בן עשרים עלה ארצה

(תרס"ז). התמחה בעבודה חקלאית, התישב במושבה נס ציונה, השתתף בגאולת קרקעות בסביבתה ונטע פרדסים.

השתתף בחיים הצבוריים במושבה נס ציונה כחבר ועד המושבה בתקופות שונות, חבר בועד הסתדרות האכרים, וכן השתתף ביסוד קופת-מלוה לחקלאי המקום. ביחוד התמסר לפעילות צבורית בעניני הדת. יזם את בנין בית- הכנסת ובית הרב ושקד על יסודו וקיומו של תלמוד-תורה במושבה.

אחרי כיבוש החלק הדרומי של הארץ במלחמתהעולם הראשונה, בתרע"ח, השתתף כציר באספה המכוננת של ארגון הישוב (קודמתה של אספת הנבחרים), שהתכנסה בתל-אביב. התנדב לגדוד העברי הארצישראלי ושרת בו כרב צבאי ומקשר בין המפקד לט.קולונל פ. א. סמואל ובין אנשי הגדוד.

בשנת תרע"ג נשא לאשה את מכלה בת שלמה פצורניק.

כתב מאמרים בשאלות-צבור כלליות ובעניני הצבור החרדי בעתון "דואר היום" ובשבועון "היסוד". הצטרף כמיסד וחבר פעיל ל"חברה חדשה - השלום", שתעודתה לפתח תעמולה והשפעה לשיפור המדות והיחסים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו כשלבהכנה לשלום עולמי ולתיקון עולם במלכות שדי ולהכשרת העם לגאולה השלמה ברוח יעודי נביאנו. ברוח זו כתב ופרסם קונטרס "משמיע שלום" בתרפ"א, "בת-קול הרצל" בתרצ"ג, "סוכת שלום" בתרצ"ד, ספר "מתן השלום" בתרצ"ה, ספר "לקראת הגאולה השלמה" בתרצ"ו, קונטרס "השופר הגדול" בתרצ"ט, ומאז ועד תש"ב ערך שבע חוברות של "חברה חדשה - השלום", בהן פרסם שורת מאמרים על בעית השלום בעם ישראל, בישוב העברי בארץ-ישראל ובין העמים.

צאצאיו: רחל אשת אברהם ורנר, שלמה, שאננה .

שלמה אטינגן

לאביו גרשון (היה שייך לדור המשכילים, מתלמידיו של פרץ סמולנסקין, בר אורין, חינך את בניו ובנותיו ברוח עברי, ביתו היה מרכז הציונות בעיר. סוחר יערות באיזור הומל - ברינסק, וספק בתי החרושת לבנין קרונות-רכבת. נפטר ברוסיה בשנת ת"ש בגיל 84) ולאמו ברכה בת יואל לוקשין (נפטרה ברוסיה בשנת ת"ש, בגיל 80).

נולד בסטרדוב, פלך צ'רניגוב (אוקראינה), בשנת 29.12.1897.

למד ב"חדר מתוקן" לפי השיטה "עברית בעברית", בגימנסיה רוסית, בבית ספר טכני גבוה לתחבורה במוסקבה, סיים שם את חוק למודיו (1917) וקיבל תואר של מהנדס לתחבורה (לדרכים ולמסילות ברזל) ברוסיה.

הצטרף לתנועה הציונית עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה. היה פעיל בהסתדרות "צעירי ציון" והיה חבר הועד.

בשנת תרע"ח - תרפ"א, שנות הפרעות באוקראינה היה מזכיר הועדה לעזרת נגועי הפרעות באוקראינה. ב-1924 נשא לאשה את נחמה בת מנחם פדנס (אגרונום מדופלם. עבדה כמדריכה לגידול ירקות במשקים החקלאיים, מטעם תחנת הנסיון של הסוכנות בשנות תרפ"ה-תרצ"א).

ב-1.1.1925 עלה לא"י והחל לעבוד כמהנדס ב"סולל בונה".

בתרפ"ז עם המשבר הכספי ב"סולל בונה" עבר לעבוד כמהנדס במחלקת העבודות הצבוריות של ממשלת א"י.

בתרפ"ח נתקבל כמרצה, וכיום כפרופיסור לדרכים ולמסילות ברזל בתכניון העברי בחיפה.

בתר"ץ השתתף בקונגרס הבין-לאומי לדרכים בואשינגטון, בשם התכניון העברי, תתקבל שם כחבר בחברות בין-לאומיות-מדעיות לתחבורה ולדרכים.

נבחר לחבר הועד המרכזי של הסתדרות הארדיכלים והארכיטקטים בא"י.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1399). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1399