Volume 3

Page 1443

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תיכן הרבה תכניות למשיכת בעלי הון מחו"ל, ושלח לחוץ לארץ שליחים כדי לקשור קשרים עם בעלי תעשיה ובעלי הון בפולין וצ'יכוסלובקיה, מלבד הנ"ל הספיק גם לעשות הסכמים לחלופי מסחר של הארצות" הנ"ל עם ארץ ישראל.

מחלה אנושה וקשה קוננה בגופו בבואו ארצה, ובכל פעם הכתה יותר ויותר שרשים, עד שהכריעה אותו, וביום ח' תמוז תרצ"ח נפטר ונקבר בירושלים.

צאצאיו: יהושע (עו"ד), ד"ר נתן (מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ומנהל הסמינריון של מדריכי הנוער), חדוה אשת ד"ר יעקב רותם (רופא קופת חולים, נתניה).

ד"ר יצחק (איזידור) שליט

נולד בכפר נובוסולקי, באוקראינה, בשנת תרל"א (5.6.1871), לאביו יוסף ולאמו יוספינה לבית פישר (בת איכר יהודי במושבה חקלאית בדרום רוסיה; נפטרה בוינה בגיל 27 שנה).

משפחת שליט מוציאה מספרד ולפני מאות שנים עברה לאיטליה ועסקה במסחר עצים. המשפחה הסתעפה ל-110 ענפים, ואחד מהם הגיע לצפון רוסיה, ועוד משנת 1710 ידועה משפחת שליט מריגא, שהיתה קונה יערות באזור ויטבסק, משיטה את העצים על נהר דווינה עד ריגה ומוכרת אותם בדרך הים לליטא, פולין וצפון גרמניה. אחד מענף זה המשפחה היה לייב שליט מריגא, חובב ציון נלהב, מראשוני הנענים לקריאתו של הרצל , ציר בקונגרס הציוני הראשון ומראשי הפעילים למען יסוד "אוצר התישבות היהודים". אחיו של יוסף שליט (אבי ד"ר א. שליט), שמעון, היה פקיד גבוה בגליציה ובתו ולצעירה פאולה נת . פרסמה כילדת-פלא בנגינת פסנתר, ניגנה לפני הצאר הרוסי ובכל בירות העולם, וגם כשגדלה היתה וירטואוזית בעלת שם עולמי. גם שני אחיו של הד"ר שליט היו אישים ידועי-שם : ליאון תרגם לגרמנית את ספרי הסופר האנגלי הנודע ג'ון גלסוורתי, והיינריך היה פסנתרן וקומפוזיטור נודע, מחבר יצירות עבריות, שירי סולו ואוראטוריות לתזמורת, שיצירותיו נוגנו בכנסיות הגדולות בגרמניה ובאוסטריה.

האב, יוסף, עבר עפ משפחתו מאוקראינה לוינה בקיץ 1871 (בהיות יצחק (איזידור) תינוק בן ששה שבועות). הלה פקיד בבנק, כותב בקביעות ב"המגיד", ב''נויאה פרייאה פרעסע" בענינים כלליים, וכן פרסם מאמרים מדעיים וביחוד דרש בעתונות להנהיג חובת בדיקה רפואית למועמדים לנשואין. היה מפעילי "חובבי ציון" ולשם הפצת הרעיון קנה ב-1890 את הדו-שבועון "די וינר איזראליטן" והוציאו עד שנת 1900. (עתון זה נוסד בשעתו על-ידי הממשלה האוסטרית לשם השרשת רעיון הממלכתיות האוסטרית בקרב היהודים שאינם קוראים בכתב גוטי, ביחוד בגליציה, והואיל ובדפוס הממלכתי בוינה לא היו אותיות עבריות הביאה הממשלה מגליציה אותיות-דפוס עבריות

ופועלי-דפוס יהודים והזמינה את היהודי ש. וייס לעריכת העתון, שטיפל בפוליטיקה כללית ובענינים. יהודיים. אחרי מות העורך וייס מינה ראש-הממשלה האוסטרי טאפה את האביר הנוצרי לבית שטופעלא. לעורך העתון ליהודים וזה היה שוכר לו עובדי-עט יהודים מגליציה לעריכת העתוו בפועל. ב-1890 לא ראתה עוד ממשלת אוסטריה צורך באמצעים מיוחדים ובהוצאות מיוחדות לרכישת לבות היהודים, ואז מכר האביר שטופעלא את העתון לר' יוסף שליט, ובידו של זה הפך המכשיר להשרשת הממלכתית. האוסטרית למכשיר לסלילת דרך לממלכתיות היהודית). ובעת משבר ענף הגפנים והיין בארץ-ישראל, ב-1896, יסד ר' יוסף שליט בוינה את חברת "כרמל" להפצת יינות הארץ ואף הגיש עזרה ליסוד חברה כזו בוארשה.

הד"ר איזידור שליט ספג וירש איפוא את חיבת ציון מבית אביו. כשלמד רפואה באוניברסיטה הוינאית נכנס ב-1888 לאגודת הסטודנטים היהודים הלאומיים "קדימה", יצר קשרים קבועים בינה ובין חובבי ציון בגליציה וברוסיה ונלחם במגמות ההתבוללות של חבריו בני דתו .אחרי שהוסמך לד"ר לרפואה המשיך לעמוד בראש אגודת "קדימה" ולפעול למען חיבת ציון.

נשא לאשה את מרים (אנטוניה) לבית שלזינגר (נפטרה בתל-אביב, ט"ו סיון תש"א - 10.5.41), ונקברה בבית הקברות הישן).

כשפרסם הד"ר הרצל את "מדינת היהודים" פנה אליו הד"ר שליט והציע למסור לו את נשיאותו ב"קדימה" וביתר הקבוצות של חובבי ציון בוינה, ובכך יהיה לו מיד קהל מאורגן מן המוכן. הרצל לא בז לקטנות אלה, אך הסביר לו שהוא זקוק להרבה יותר מזה: לעתון משלו, שיוכל לדבר ליהודים בבל העולם, ולבמה שמעליה יוכל להשמיע את דבר עם ישראל לכל אומות העולם, - וד"ר שליט התמסר בלב ובנפש ובמרץ נעורים לעזור לו בכל אלה. כשיסד הרצל בכספו הפרטי את השבועון הציוני המרכזי''די וולט" נכנסו ד"ר שליט וד"ר שאול רפאל לאנדאר

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1443). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1443