כעבור כמה שנים עבר למתולה, כבא כח היק"א והבארון בסוף ימיו עבר לפריז ועסק במסחר.
אברהם לרנר
לאביו יחזקאל (סוחר עצים, עסקן) ולאמו צפורה לבית קולודני.
נולד בקליוואן, בשנת תרמ"ט (9.3.1889). קיבל חינוך בחדר, בי"ס, תכניון במיטלובאידה (גרמניה).
בשנת 1909 נשא לאשה את הלנה בת ישראל סלו בודסקה (נפטרה בלודז בשנת 1930) ובזיווג שני נשא בשנת 1932 לאשה את אסתר בת חיים אפתיקר (נפטרה בתל-אביב ה' אלול תרצ"ו).
בשנות 1909-24 בעל בית חרושת לאריגה בלודז, ובאותן השנים עסק גם בעסקנות צבורית.
בשנת 1924 עלה לארץ.
נבחר ליו"ר התאחדות ציוני פולין, סגן יו"ר לשכת המסחר א"י - פולניה.
בשנות 1926-35 חבר מועצת עירית תל-אביב (חבר ההנהלה וסגן ראש העיריה), מנהל מחלקת הכספים בעיריה עד 1930 והמחלקה התכנית עד 1935.
בשנות 1925-30 חבר הועד הלאומי.
ממיסדי בנק א"י-בריטניה בע"מ (לשעבר: בנק העולים א"י - פולניה בע"מ), ומנהלו.
צאצאיו: (מאשתו הראשונה): יעקב, מרים אשת משה ליפשיץ, (מאשתו השניה): נורית.
שלמה זלמן יעבץ
לאביו ישראל איסר (אב"ד בערים פישטשץ והרובשוב בפולין. סבו ר' יוסף מאיר יעבץ , העתיק לאידית מדרש רבה, משניות, עין-יעקב, רש"י וחוק לישראל. מתיחס על הרב משה זאב יעבץ , אב''ד קהלת ביאליסטוק, מחבר הספרים: "מראות הצובאות" ו"אגו דת אזוב", שלשלת היחוסין שלו מגיעה עד המהר"ל מפרג) ולאמו פרידה סימה בת ר' יעקב אהרן אנטין , מקובל.
נולד בקובל, פלך ווהלין (רוסיה), י"ט אב תרמ"ד.
חניך החדר. את ידיעותיו בלמודי קודש רכש בחלקם הגדול מפי אביו הרב. השתלם בהשכלה כללית ובשפות אירופיות.
נשא לאשה את צביה בת משה הורוביץ (תלמיד חכם, סוחר ועשיר גדול מלבוב, כעת בא"י, נכדתו של הרב יעקב מליסא והדור העשירי ל"חכם צבי").
כשלושים שנה עשה בלבוב והצטיין שם כעסקן צבורי. ממיסדי (יחד עם הסנטור ד"ר מרדכי ברוידא (כעת בחיפה), א. מ. ליפשיץ (מנהל בית המדרש למורים בירושלים), משה קליינמן (עורך "העולם"), רפאל סופרמן (מורה בגימנסיה "הרצליה"), בית הספר העברי הראשון במקום, שלמדו ב- "עברית בעברית".
היה מקוראי האספה הארצית של "העבריה" בגליציה, שהיתה מסועפת להסתדרות העולמית הראשונה להפצת הדבור העברי, שמרכזה היה ביפו.
בשנות המלחמה העולמית הראשונה, הגר לוינה, בה הוסיף להשתלם בלמודיו. כתום המלחמה חזר ללבוב, ופעל לחדוש פעולותיה של הסתדרות "המזרחי" בגליציה המזרחית והיה אחד ממנהליה במשך שבע עשרה שנה. כן, שימש נשיא הועד המקומי של "המזרחי'' בלבוב. ציר הקונגרס הציוני השמונה עשר. כנשיא חברת "תקות-ציון בלבוב הצליח לפתח פעולות תרבותיות ניכרות. החברה רשמה אותו בספר הזהב של קרן הקימת לישראל. בהוסד בלבוב "אגודת בית ספר עממי ובינוני", שהיו לה בלבוב עצמה שלש גימנסיות, בית ספר עממי וגימנסיה עברית, היה הוא חבר הועד הראשון שלה, שבראשו עמד אז פרופ' ד"ר משה שור. עזר להקמת בית-ספר "מת"ת" (מציון תצא תורה) ובמשך שנים פעל ועבד להחזקתו וקיומו, ששימשה מכשיר בידי הסתדרות "המזרחי" ליסד ולנהל בתי ספר עברים, לפי תכניתה ושיטתה.
בשנת תרפ"ט נבחר ליועץ הקהלה בלבוב וכשש שנים נשא על שכמו משרה זו.