Volume 4

Page 1692

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עבד שם בבית-מסחר והיה פעיל בארגוני צופים והמכבי בתור מעמל וחבר הועד.

בתרע"ט חזר ארצה. נתמנה למורה להתעמלות במקוה ישראל והצטרף למכבי תל-אביב, ובעיקר התמסר למשיכת הנוער לשורות המכבי והיה ממיסדי המכבי הצעיר בארץ. פעולתו זו נתרחבה עוד יותר משנתקבל לעבודה בעיר, כמורה להתעמלות בביתהספר התיכוני למסחר ברחוב גאולה ובגימנסיה בלפור

בתל-אביב. נבחר למפקד המכבי הצעיר בת"א, מפקד הצופים הקשישים, חבר הנהלת התאחדות אגודות הספורט לחובבים בארץ-ישראל, חבר מועצת המכבי בארץ.

גמר קורס להשתלמות מקצועית בבית-ספר גבוה לתרבות הגוף בדניה.

היה מפקד משלחות ספורטאים לשני כינוסים בינלאומיים וציר לשלשה קונגרסי-ספורט בינלאומיים. היה חבר נשיאות המכבי, חבר הועד הפועל של מכביה א' וב', יוזם ומפקד תהלוכות האורים של תלמידי בתה"ס בת"א בחגי חנוכה ומיסד צופי-ים בארץ. הפליג פעמים בסירות-מפרש ללבנון ולמצרים וחזרה.

צבי טננבוים-ארזי

נולד בלודז, פולין, ג' אלול תרמ"א (1881), לאביו טוביה (תלמיד-חכם, מחלוצי מסחר האריגים מתוצרת לודז' שהיה מובילם בעגלות, עוד לפני היות רכבות, עד ללב רוסיה הפנימית ומביא סחורות אחרות שקיבל תמורתם בירידים הגדולים של ניז'ני נובגרוד למסחר ולחילופי תוצרת בין אסיה לאירופה) ולאמו בתיה לאה בת ר' אפרים ברמן (אשת חיל שהצטיינה במעשים טובים, עזרה למוסדות חסד ולנצרכים הן במתנת סעד והן בסידור קונסטרוקטיבי בעבודה או בביסוס במסחר שלא יצטרכו לבריות ושקדה על לימוד מלאכה לנשים שתוכלנה להשתכר לפרנסת המשפחה במעשי ידיהן, יסדה קופת גמ"ח והלותה לרבים על משכונות ולפני מותה השאירה צוואה למחול להם את החובות ולהחזיר את הערבונות). למד בחדרים ולימודי חול מפי מורים

פרטיים ובבית-ספר תיכוני. בן עשר כבר נרתם לעבודה ציונית במחתרת: להמציא לחותמים בלורו ובסביבה את המניות של "אוצר התישבות היהודים"' שלפי החוקים הרוסיים מימי הצאר אסור היה להחזיקן. השתתף בתעמולה ציונית בין הנוער לפי הוראות רבו ר' עקיבא אריה וייס וד"ר גולדבלאם ויסדו חברת "גאולה" להכשרת החברים על-ידי לימוד מקצוע והתארגנות קואופרטיבית לחייהם בעתיד בארץישראל, בעיר או במושבה משלהם, לפי תכנית שנולדה ועובדה לפרטיה במחשבתו של ר' עקיבא אריה וייס. אספו כסף ומ. אוסישקין קנה בשבילם למטרה זו את אדמת בן-שמן, ואח"כ הוחזר להם כספם והאדמה היתה לנחלה לקרן הקיימת לישראל.

נשא לאשה את מרים בת ר' משה רייכרט (ממשפחת פרופ' ישראל רייכרט) .

ב-1905 בא לבקר בארץ ובמשך 3 1/2 חדשים עבר אותה לארכה ולרחבה בכל אמצעי התחבורה שהיו נמצאים אז: בדילז'נסים, ברכיבה על סוס או חמור וברגל. ובטיילו על חוף הים מצפון ליפו עם העסקנים המקומיים (וייס, דיזנגוף, שיינקין, פוגלזון, גור ביץ ) דרש מהם לבנות בתים על חולות השממה הזאת ולעזוב את המחנק של יפו ואחרי שנתים הודיעו וייס בגלוית דואר, כי דרישתו קרובה להגשמה עלידי חברת "אחוזת בית" שנוסדה אז.

בביקורו השני בארץ, ב-1907, יסד ביחד עם שני הגיסים זאב וזאב רייכרט את בית-החרושת הראשון לזיקוי צמר בקיטור, ובהשתדלות זאב גלוסקין השכיר הבארון בנימין רוטשילד מקום למפעל זה כבניני היקב

בראשון לציון ואף קיבל עליו לספק את הקיטור ממכונות היקב. אך בגלל המשבר הכלכלי ששרר אז ברוסיה בעקב תבוסתה במלחמת יפאן לא היתה אפשרות להעביר לכאן את ההון הדרוש, והמפעל נסגר.

ב-1920 שלח לארץ את בנו בכורו שלמה ארזי עם קבוצת חלוצים מלודז, וב-1924 עלה עם כל משפפחתו, אף כי בגלל חוקי ממשלת פולין לא יכול להעביר אז את רכושו לכאן. ביתו בתל-אביב היה מרכז לאנשי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1692). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1692