Volume 4

Page 1725

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1941 ארגן את האגודה המקצועית של "אמני הבמה העברית בארץ ישראל", אשר התקימה עד שנת 1945. כעבור הפסקה של שנתיים, נוצרה מאותו גרעין "אגודת אירגון האמנים" מטעם הסתדרות העובדים הכללית. היא כוללת את אמני התיאטרון, האופירה, התזמורת, את הסוליסטים ואת המנצחים, את הרקדנים- כשלש מאות חברים נמנים היום על האגודה. מרדכי רוט הוא הרוח החיה באגודה.

חיים גולדמן

נולד בסלביטה (מחוז זסלב, ווהלין), א' באדר תרי"ב (1852), לאביו דב (גבאי אצל שמואל אבא, אדמו"ר

מסלביטה) ולאמו מלכה בת הרב בנימין צבי רבינוביץ (ראב"ד בברדיצ'ב).

קיבל חינוך מסורתי.

עלה ארצה עם הוריו בשנת תרכ"ה (1865). והתישבו בצפת. בגיל צעיר, כמנהג הימים ההם במשפחות החרדות, נשא לאשה את שרה רבקה בת ישראל מנחם זילברמן מברדיצ'ב (סוחר יינות).

פרנס את ביתו מהוראה. פתח בית ספר ללימוד כתיבת יידיש, עברית ורוסית. אחרי שנתיים נתקבל כמורה בבית הספר שפתח "הנדיב הידוע" הברון רוטשילד בצפת, בשעת ביקורו הראשון בארץ (תרמ"ז).

משנת תרנ"ז הוא עובד בשליחות כולל ווהלין, נשלח לבגדד ולהודו. לאחר שלש שנים חזר ויצא בשליחות "מושב זקנים" האשכנזי שבצפת לאמריקה. שהה שם שבע שנים. אחר שובו נתמנה ללנהל ומזכיר ישיבת רידב''ז (ראה כרך ג', עמוד 1466) מטעם כולל ווהלין וכולל אמריקה בצפת).

בעשר השנים האחרונות לפני מלחמת העולם הראשונה היה כותב-בקשות מקצועי.

שימש בצפת מזכיר "בני ברית". פרסם מאמרים ב.החבצלת"

בימי מלחמת העולם הראשונה היה אחד מחברי ועד החלוקה של כספי אמריקה בצפת יחד עם אליהו

קליגר, חיים קלודיסקי, מוניש שטיינברג , חכם נחמן עבו וציון כרסנתי ועוד.

צאצאיו: טובה אשת אלתר ברנשטין ; אלתר גולדמן (אמריקה).

ד"ר אברהם ויסוצקי

נולד בז'ורנישץ', פלך קיוב, אוקראינה, חשון תרמ''ד (2.11.1883), לאביו ר' לייב (רופא ועסקן) ולאמו חוה. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. אח"כ גמר גימנסיה בנימירוב ולמד ריפוי שינים וחירורגיה של הפה באוניברסיטאות שיקאגו (בארה''ב) ורוסיה והוסמך לד"ר לרפואה.

ב-1905 נשא לאשה את הדסה בת ישראל ויניצקי. זמן-מה עסק במקצועו באוקראינה ואח"כ עבר לביסק שבסיביר, ושם נתפרסם ברופא-שינים ומנתח. היה יו"ר ההסתדרות הציונית ואחרי המהפכה הרוסית ב-1917 חבר מועצת הפועלים בביסק. נתפרסם לשבח כסופר ברוסית ומכסים גורקי קירבו ועודדו.

ב-1920 עלה לארץ עם משפחתו והשתקע בתל-אביב. זמן-מה אחרי בואו יסד מרפאת-שינים לילדים וכ-1924 נבחר ליו"ר אגודת רופאי השינים. הנהיג חידוש מפליא במקצועו (היה עוקר שינים כדי לנתח את עצמות הפנים ושותל אח"כ חזרה את השינים במקומן והן נקלטו והמשיכו לחיות), וב-1935 גילה תרופה למחלת-החניכים "פיאוריה" והרצה עליה בקונגרסים בינלאומיים של רופאים. פרסם מאמרים מדעיים במקצועו ובזמן האחרון ערך את הירחון "רפואת שינים" של אגודתו. המשיך

בעבודתו הספרותית ברוסית גם על רקע עברי ארצישראלי (דיבר, כתב וקרא עברית, אך ליצור בלשון ספרותית יפה ועשירה ידע רק ברוסית). חיבר סיפורים רומאנים ודרמות ברוסית מחיי היהודים וא"י ("תל-אביב" ו"הלהבה הירוקה" תורגמו לעברית). כתב רומן היסטורי בשם "סאראגוסה" מתקופת האינקוויזיציה וקטעים ממנו פורסמו בתרגום עברי בירחון "גליונות".

נפטר בתל אביב ד' אייר תש"ט (5.3.49).

צאצאיו : אלכסנדר ( ז"ל), אסתר אשת ד"ר משה מישורי (רופא שנים). יהודית אשת ד"ר אריה רוזנפלד.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1725). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1725