Volume 4

Page 1796

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרס"ב נשא לאשה את פרידה בת שאול רוטמן (ממיסדי חדרה, אבי משפחת רוטמן במושבה זו). (נפטרה בזכרון יעקב, כ"ה ניסן תרס"ד).

בשלשים השנים הראשונות של חדרה היה כמה פעמים חבר ועד המושבה, ובשנת תרס"ז, כשהערבים התנכלו לגבולות הצפון של חדרה, היה הוא האחראי לשמירה ולבטחון וביצע את החריש הראשון בשטח המריבה כדי לקבוע את ההחזקה עליו בידי היהודים ועמד באומץ נגד התוקפים.

אחרי מלחמת-העולם הראשונה התנדב למשטרה ושימש במשך שנתים סרג'נט השוטרים.

ממיסדי מושב זקנים בחדרה ומפעילי היהדות החרדית וראשיה בצבור המקומי.

בנו: עמנואל כוכבי (מזכיר מועצת חדרה, ראה את הערך שלו בכרך זה).

שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ)

נולד בגורזקוביצה, פולין, כ"ד כסלו תר"ס (סוף דצמבר 1899), לאביו משה ולאמו פרומט בת אליהו שמואל ויינגארטן (מצאצאי הש"ך והמהרש"א ור' נפתלי כ"ץ).

למד בחדרים ובישיבות והשתלם באופן פרטי בלימודי חול.

כשגדל הצטרף לתנועת "תורה ועבודה", נבחר להנהגתה הראשית בפולין, השתתף בענפיה השונים של הפעולה הציונית ביהדות הדתית והיה מורשה מטעם הקה"ק וקרן היסוד. פרסם מאמרים ורשימות ב"צנסטוחובר צייטונג", "אונזער לעבען", "דער מזרחי וועג" ועוד.

בתרפ"ד נשא לאשה את מרים בת יהושע שפילברג.

באלול תרפ"ד הגיע לארץ והמשיך בפעילותו הצבורית במפלגתו ובשליחותה. נבחר לועד הפועל של הפועל המזרחי, למרכז העולמי של המזרחי, כציר לקונגרסים הציוניים מהט"ו ואילך, לועד הפועל הציוני, לנשיאות החבל הימי לישראל, למרכז לתוצרת הארץ, להנהלת הועד הלאומי כמנהל המחלקה לעתונות והסברה, ליו"ר המועצה לתכניות העבריות בשרות השידור "קול ירושלים" (בתקופת השלטון הזר). בקונגרס הציוני הכ"ב נבחר לחבר הנהלת הסוכנות בלונדון, שם ישב כשנתיים, ותפקידו העיקרי היה לקיים קשרים, כאיש דתי, עם אנשי הדת הבריטיים, עם הכנסיות והעתונות הדתית, ולהשתדל לרכוש את אהדת החוגים הללו לענין הציוני. בתפקידו זה השתתף בועידות הכנסיות הסקוטית, החפשית ועוד והשתדל למלא בהן את השליחות שהוטלה עליו. משהוקמה מדינת ישראל חזר לארץ ונשאר חבר הנהלת הסוכנות בירושלים, בלי תיק, ונתמנה מחדש, מטעם ממשלת ישראל, ליו"ר מועצת "קול ירושלים".

השתתף וממשיך להשתתף בעתוני מפלגתו: "הפו

על המזרחי", "נתיבה", "הצופה", "סיני", וכן ב"דבר", "הארץ" ובקבצים שונים. פרסם ספרים וחוברות על "יחסי עבודה בארץ",

"משנת ישראל ואמונתו", "הציונות הדתית". צאצאיו: יהודה יצחק, אליהו שמואל, עובדיה, אפרת .

הרב שמואל יצחק הילמן

נולד בשאדובו, מחוז קובנה (ליטא), י"ב תמוז תרכ"ח (1868), לאביו הרב אברהם חיים (מגזע הגאון ר' שמואל הילמן רבה של מיץ) ולאמו פאיע רבקה (דור חמישי להגאון בעל "כנסת יחזקאל"). למד בישיבות ליטא והוסמך לרבנות.

בתר"ן נשא לאשה את חיה שיינה בת יצחק צבי קמפנר והמשיך להשתלם בתורה.

בתרנ"ז נבחר לרב בקהלת ברזין, פלך מינסק. בתרס"ח הוזמן לרב-ראשי בקהלת גלאזגוי (סקוטלנד, בריטניה) ובתרע"ד נתמנה לראש בית-הדין הרבני בלונדון. הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה ולהעלאת חידושיו על הכתב, ובשעת הצורך נתן מזמנו גם לצרכי צבור. כך פעל במסירות לטובת יהודי בלגיה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1796). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1796