Volume 4

Page 1994

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צבאיים, וביחוד בעניני אימונים. במלחמת המולדת המשיך בשרותו מקודם בצבא ההגנה במחתרת ואח"כ בצבא ההגנה לישראל בדרגת אלוף במטה הכללי. פעל גם בהכשרתם של אנשי מח"ל - המתנדבים מהארצות האנגלו-סכסיות. ביוני 1948 נפצע קשה ומשהחלים נתמנה בספטמבר למפקח כללי של חיל האויר ואח"כ חזר לשרות במטכ''ל. במרס 1949 נסע לאנגליה והשתתף בתעמולת המגבית הארצישראלית. משחזר ביוני נתמנה לראש הועדה על בינוי של הפיקוד העליון לצבא ההגנה לישראל ומיום 20 באוקטובר 1949 ואילך משרת כראש אגף האפסנאות במטה הכללי.

בנו: שמואל.

פרופ' אברהם הלוי (אדולף) פרנקל

נולד במינכן, גרמניה, ט' אדר א' תרנ"א (1891), לאביו אביעזרי (זיגמונד; סוחר ועסקן, מנהיג היהדות החרדית בבאוואריה, כלכלן בשרות הממשלה הגרמנית; נכדו של הרב צבי בנימין אוירבאך בעל "נחל אשכול") ולאמו חיה שרה בת ישראל אשר נויבורגר. קיבל חינוך מסורתי, גמר גימנסיה קלאסית, למד באוניברסיטאות מינכן, ברלין, ברסלאו ומרבורג, וכאן הוסמך ב-1914 לד"ר לפילוסופיה. אחרי שרתו בצבא הגרמני בכל שנות מלחמת העולם א' נתמנה למרצה ואח"כ לפרופסור שלא מן המנין למתימטיקה באוניברסיטת מארבורג.

ב-1920 נשא לאשה את מלכה וילהלמינה בת משה מאיר (מאוריץ) פרינס (בן הרב אליעזר ליפמן פרינס מאמסטרדאם).

מ-1920 היה חבר בחבר הנאמנים של בית-המדרש לרבנים בברלין.

ב-1928 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת קיל.

היה פעיל בהסתדרות המזרחי בגרמניה ונבחר כציר לקונגרס הציוני ה-12 ב-1921.

ביקר בארץ ב-1926. נתמנה לפרופסור למתימטיקה באוניברסיטה העברית ב-1928 ועלה ארצה ב-1929. קיבל חופשה לשנתים (33- 1932), בהן לימד שוב באוניברסיטת קיל ומ-1933 ואילך בקביעות בירושלים.

היה הדקאן הראשון של הפקולטה למדעי הרוח בשנים 31- 1930, מ"מ הדקאן בפקולטה למדעי הטבע (נתמנה על-ידי הדקאן הראשון, ד"ר חיים וייצמן (38 -1935), רקטור האוניברסיטה (השני בתולדותיה) (40- 1938), יו"ר הועדה לבתי-ספר תיכוניים מטעם האוניברסיטה ומחלקת החינוך מהווסדה (1933), יו"ר הועדה האוניברסיטאית (הנקראת מ-1949 "המרכז להשכלת העם", בשיתוף ממשלת ישראל והסוכנות) מהווסדה ב-1940, יו"ר הועדה האוניברסיטאית לחינוך גופני בשנותיה הראשונות (47- 1944) ; פעיל בהפועל המזרחי, היה חבר אספת הנבחרים ונשיאותה עד לחיסולה בעקב הווסד מדינת ישראל, חבר מועצת הרדיו בירושלים. היה נשיא לשכת "ירושלים" של בני ברית בתש"זתש"ח.

נשיא לשכת הגליל הגדולה מס' 14 בישראל מתש"ט ואילך. בראשית תש"י בקר בארצות הברית בעניני מיסדר בני-ברית והצליח לקשר קשרים טובים עם מיסדר בני ברית שם.

השתתף כציר וכמרצה בקונגרסים בינלאומיים למתימטיקה (מ-1928 ואילך) ולפילוסופיה (מ-1937 ואילך); חבר המערכת של הרבעון סקריפטה מתימטיקה" (ניו-יורק) מראשיתו (ב-1933). מראשוני הנוטעים פרדסים במגד שליד פרדס חנה (חברת ד"ר ברין ז"ל), מיסד הספריה על שם אליעזר פרינס ורעיתו ז"ל ליד ביהמ"ד למורים מזרחי בירושלים. כתב ב-40 מחקרים במתימטיקה ובפילוסופיה בגר

מנית, צרפתית, אנגלית ועברית, ועשרות מאמרים בעניני יהדות וחכמת ישראל בעברית, גרמנית ואנגלית, ואת הספרים "על תחומים חלקיים והרחבות של חוגים" (1916), "מושג המספר ואלגברה אצל גאוס" (1920), "עשר הרצאות על יסודות תורת הקובוצות" (1927), "גיאורג קנטור" (1930), "על חישוב הקורס למטוסים" (הוצאת המפקדה הראשית הגרמנית, 1918), "מבוא לתורת הקבוצות" (4 מהדורות בגרמניה ובארה"ב, 1946-1919) - כל אלה בגרמנית. בעברית: מבוא למתימטיקה, כרך א', ירושלים תש"ב (כרך ב' בדפוס בתש"י): המחקר המתימטי והאסטרונומי אצל היהודים, ת"א תש"ז.

בתש"י קיבל את תואר-הכבוד דוקטור לספרות עברית מאת דרופסי קולג' שבפילדלפיה.

צאצאיו: רחל, בנימין זאב, תרצה אשת יעקב כהן, אביעזרי אליעזר.

אברהם תרשיש

נולד בבוברויסק (רוסיה הלבנה), א' תשרי תר"ס (1899), לאביו הרב יואל הכהן תרשיש (הוסמך לרבנות על-ידי המלבי"ם, עלה ירושלימה ונשא אשה, ואחרי שמתה עליו והשאירה שתי בנות חזר לרוסיה, נשא את גיטל לבית אוסובסקי - היא אמו של אברהם , - שימש ברבנות בפאריץ, ובעיירות אחרות בסביבת בוברויסק; חיבר ספרי שאלות ותשובות).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1994). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1994