Volume 4

Page 2015

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

התנחל ועוסק בחקלאות ובעניני צבור. במשך רוב השנים מאז היה חבר ועד המושבה, כעשר שנים סגן יו"ר הועד וזה למעלה מחמש שנים יו"ר המועצה המקומית; חבר הועד החקלאי, חבר מועצת אגודת הפרדסנים אפא"י, חבר מועצת הלואה וחסכון זכרון יעקב ויו"ר הסניף בבנימינה, יו"ר ועדת הפשרה לסכ

סוכי דירות בחיפה והמחוז (נתמנה עוד על-ידי השלטון המנדטורי), חבר ביה"ד למניעת ספסרות והפקעת שערים, חבר הועדה המיעצת הצבורית במחלקה לקיצוב ופיקוח ליד משרד המפקח על המזון לחיפה ומחוז השומרון; פעל למען גאולת קרקעות ליד בנימינה וטול-כרם וחלק מאדמת עמק חפר ליד נתניה. חבר ה"הגנה" מראשיתה, חבר מפקדת נפת השומרון ובכל שנות המלחמה יו"ר ועדת הבטחון בבנימינה. שרת גם בנוטרות.

כשנתהדק המחנק הבריטי על העליה לארץ הציע לאליהו אלושקה ("המפקד בנימין" באניה "אלטלנה", שהיה אז מפקד בית"ר בבנימינה) את עזרתו להעלאת יהודים בלילות מאניות-מעפילים בחופי סביבת בנימינה ולארגן את העברתם למרכזי הישוב בארץ. אליהו הפגיש אותו עם ערי ז'בוטינסקי והפעולה אורגנה באופן שיטתי על-ידי בית"ר ושימשה דוגמה למפעל אניותההעפלה שאורגן אח"כ גם על-ידי גופים צבוריים אחרים. האניות היו עוגנות מול סביבת הכפר הערבי גשר זרקה. העולים פרצו את ההשגחה הכפולה של אניות הצי הבריטי בים ושל הערבים ביבשה ובלילות אפלים, ואף בלילות סופות ורעמים וגשמים היו עולים בסירות אל החוף, ושני אלה, אליהו והוא (אח"כ נוספו להם עוזרים) היו מחכים להם לפעמים אף עד הבוקר, מחליפים איתות עם האניות, מוליכים את העולים לחורשת אקליפטוסים ליד בנימינה, ומשם הוסעו באוטובוסים של "אגד" למרכזים הגדולים ונבלעו בתוך הישוב - ובדרך זו הכניסו ארצה אלפי עולים. לא פעם אירעו הרפתקאות שונות ומשונות והיה צורך לעמוד על המשמר כלפי כוחות המשטרה הבריטים והערבים לבל יוודע להם הדבר.

צאצאיו: מקסימה אשת נחמן דרויאן (אחיו של

השומר אברהם דרויאן מכפר סבא), חיה אשת אליעזר קלוג'ני (במלחמת המולדת היה חבר מפקדת המשטרה הצבאית בחיפה), מלאכי (נאסר בשעתו כחשוד בטרוריזם והיה עצור כחצי שנה בלטרון), משה .

אברהם מאירוביץ

נולד בראשון לציון, י' אלול תרמ"ד (1884), לאביו הבילויי מנשה מאירוביץ (ראה כרך ב', עמוד 823) ולאמו פאני בת זאב אברמוביץ (ממיסדי ראשון לציון). והיה הילד הראשון למשפחת הבילויים שנולד בארץ והבן הראשון שנולד למתנחלי ראשון לציון.

למד בבית-הספר שבמושבה ואח"כ במקוה ישראל, ומשלא נמצא בשבילו קרקע להתנחלות ניסה את מזלו במסחר. בסוף 1911 יצא לפורט סעיד שבמצרים ועבד שם כפקיד ואח"כ כמנהל בסניף חברת "כרמל מזרחי''. נתחבב על התושבים והיה פעיל בעדה היהודית. שימש בעין "קונסול" של ארץ-ישראל העברית וביתו היה פתוח להארחה ולעזרה ועצה, הן לבני הארץ שעברו שם למסעיהם בענינים צבוריים או מסחריים, והן לעולים שעברו שם בדרכם אל הארץ.

ב-1915 נשא לאשה את דבורה בת ישראל רייטמן ואשתו חנה תהלה לבית ארליך.

אחרי מלחמת-עולם א' הגיע מעמדו בתור "קונסול" לדרגה רשמית-למחצה, משנתמנה להיות הנציג של ועד הצירים ואח"כ של ההנהלה הציונית.

אך מעמדו החברתי הצבורי והעסקים לא יכלו לתת לו תמורה מספקת במקום החיים במולדת. ב-1923 חזר

לארץ ופתח בית-מסחר בתל-אביב, וכשפתחה חברת "תעשיות חימיות ממלכתיות (ליבנט) בע"מ" את משרדיה בארץ ב-1928, היה הוא הראשון שסיפק לחברה בארץ את גפרת-האשלגן מתוצרת צרפת, והרחיב את קשרי המסחר עם ארצות חוץ.

עקב הצטננות חלה בדלקת קרום המוח. נפטר בתלאביו, ט' טבת תר"ץ, והובא לקבורה בראשון לציון.

צאצאיו: עמנואל (סוחר), צפורה אשת שלמה רוזנפלד.

לזכרו יסדה מועצת ראשון לציון, בתרומה ראשונה

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2015). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2015