Volume 5

Page 2205

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1909 היה ממיסדי תזמורת החובבים "כנור ציון" ביפו שבראשה עמד אחיו דוד למפרט (ראה את הערך שלו בכרך זה).

במכבי ובנוער המקומי היה פעיל בכל ההכנות לארגון ההגנה על הישוב, במלחמה במיסיון ובבתי בושת, במלחמה בעד עבודה עברית והשפה העברית, וביחוד בטיולים ברגל ובשיט בסירות על הים, שהוא וחבריו החשיבו אותם לא רק כספורט לשם פיתוח יכולת אישית, אלא בעיקר כהפעלת הבעלות הישראלית על הארץ והים, בתרגילים לחוש העזרה ולהגנה בשעת הצורך, וההתאמנות בשיט נועדה, לרכישת יכולת מעשית להעלאת עולים מחוסרי ויזה טורקית אל החוף בעקיפת המשמרות ושלטונות הנמל,

נשא לאשה את טובה גיטל בת ברוך גולנבורסקי.

צאצאיו: חסידה אשת שמואל קירשנר, יוסף, ירחמיאל, שולמית.

מתתיהו גורדון

נולד בהורודוק, פלך גרודנה (רוסיה), בעשירי לתשרי תרנ''ב לאביו ברוך ראובן ולאמו שרה בת משה אריה ניבוסלסקי.

אביו היה חניך ישיבה ובחיים האזרחיים עסק בעסקיעורות.

חנוכו של מתתיהו היה דתי מסורתי בחדר ובישיבות סלובודקה (כנסת-יצחק) וריינס בלידה. ולאחר כך בחנוך כללי בתור אקסטרן בוילנה.

מצד אביו מתיחס הוא למשפחת הפסל אנטוקולסקי והמגיד מוילנה שמעון אנטוקולסקי.

בגיל 13, בהגיעו למצוות, נשלח ע"י אביו ללמוד ולהתחנך בישיבה "כנסת-יצחק" בסלובודקה. שם עשה שנתיים. בזמנו בא לשם ראש ישיבה חדש שהתכון להכניס לישיבה את לימוד המוסר דוגמת מה שנהוג היה בישיבת כנסת-ישראל. אז התמרדו כמה מבחורי הישיבה כנגדו, וביניהם היה גם מתתיהו. משם עבר לישיבת הרב ריינס בלידה. שם יצא לתרבות רעה - בהתפקרו לגמרי. עזב את הישיבה וחזר לביתו בהחלטה להת

מסר להשכלה כללית. עבר לוילנה, ובעצתו של אחד מחבריו בן-ציון גולוברג, מי שהיה חבר מערכת העתון האידישאי "דער טאג" בארצות הברית, התמסר ללימודים כלליים. אחד ממוריו היה הסופר העברי הידוע טרייבוש, והתכונן להכנס לסמינריון, שמנהלו היה אחד מבני משפחתו, משפחת אנטוקולסקי.

בוילנה התקיים משעורים פרטיים, כי לא רצה לקבל כסף מהוריו. סבל חרפת רעב, כי השעורים לא הכניסו לו אלא כדי ארוחות צהרים וערב בלבד, וגם אלה זעומות היו. במקרה נפגש שם עם בעל בית מרקחת איש מינסק, והלה השפיע עליו לעבור אליו לעבודה מבלי שיזדקק לתעודת רוקח. ובהיות כי כבר קשה עליו הרעב שהציק לו- הסכים להצעתו של הרוקח ועבר למינסק, שם עבד באותו בית מרקחת עד לעליתו ארצה בשנת 1913.

בבואו ארצה נמצא זמן מה אצל אחיו אליעזר גורדון, מראשוני חברי "הפועל הצעיר". ואחר כך עבר לחולדה בתור פועל, מתחילה תחת פקודו של המנהל יוסילוביץ ולאחר זמן בתור חבר קבוצה, עם זאב סמילנסקי המנוח, צבי סוכובולסקי ועוד.

משנת 1917 עבר לרחובות, זמן מה היה שומר במושבה ובכרמים, ואח"כ עבד בתור פועל בכרמים, ובעונת הבציר כפועל ביקב.

בשנת תר"פ נשא לאשה את פנינה בת צבי-הירש קליינרט (קליינר) (ממשפחת הרשנזון) מן המשפחות הראשונות וממיסדי רחובות.

בשנת 1926 התחיל לעבוד בתור מזכיר של התאחדות החקלאים ברחובות, תפקיד שהוא מכהן בו עד היום, זה 24 שנה.

חבר בני-ברית, חבר ועו קפת חולים עממית, חבר מועצת קפת מלוה וחסכון בע"מ, חבר ועד סניף "פרדס" ברחובות, חבר ועד נאמני "בית-העם". כמה שנים כהן גם כחבר המועצה המקומית ברחובות. היה חבר ה"הגנה".

צאצאיו: גדעון (מפקד כנף, בחיל האויר הישראלי, עכשיו שמו גדעון אלרום), טובה (מטפלת מוסמכת ביונקים).

רפאל מני

נולד בחברון, כ"ה כסלו תרס"ב (6.12.1901), לאביו יצחק מלכיאל מני (ראה כרך א' עמוד 339) ולאמו רחל בת אברהם לוי (בן טובו מבני העדה המרוקנית בירושלים, אחיו היה מנהיג דתי של צפון אפריקה ויסד בירושלים את בית-אל, בשם הרב אלעזר לוי בן-טובו. והסופר אברהם אלמליח הקדיש לו רשימת הערכה בספריו).

עוד בראשית חנוכו זכה להיות בין התלמידים הראשונים של הגן העברי הראשון מיסודה של חברת "עזרא" (הגננת שלו היתה יהודית הררי).

עם יסוד הגמנסיה העברית הראשונה בירושלים תחת הנהלתו של ד"ר מטמון-כהן נמנה בין תלמידיו הראשונים. (בין מוריו הראשונים נמנו. הולביץ, פרופ'

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2205). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2205