Volume 5

Page 2292

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר דב אשבל

נולד בירושלים, כ''ב כסלו תרנ''ו (1895), לאביו ר' יוסף מנחם (ראה בכרך א' עמוד 122) שהיה דור חמישי לר' ישכר בר, מגיד ומורה-הוראה בליובאוויץ' בימי האדמו"ר שניאור זלמן בעל ה"תניא" ומחותנו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק אבי העליה החסידית לארצנו, ובעת גזרת המלכות שהיהודים ברוסיה יבחרו להם שמותמשפחה בחר לו את השם אשבל (בן בנימין) מתוך החומש (בראשית כ"א כ"ו) - ולאמו רוחמה רם (קרובתו של ר' משה ויטנברג).

למד בבית-ספר עממי ואח"כ גמר את בית-המדרש למורים. במלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי ובתור בעל השכלה נשלח לבית-ספר לקצינים ואח"כ שרת בצבא בדרגת קצין.

אחרי המלחמה היה מורה לילדים ולמבוגרים בישובי הפועלים, התמסר .לחקר האקלים ותופעותיו בארצנו ובסביבתה. ארגן כמה מאות תחנות לתצפיות אקלימיות בארצנו ובארצות השכנות. קבע את מפת הגשמים בארצנו, בלבנון ובחצי-האי סיני במאה השנים האחרונות. ב-1930 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה ולמן שנת 1931 הוא מרצה למטאורולוגיה ולקלימטולוגיה באוניברסיטה העברית.

נשא לאשה את חנה בת משה ליב לב.

פרסם משנת תרפ"ב סקירות אקלימיות שנתיות בצורת חוברת מיוחדת לכל שנה בהוצאת "השדה"; מפת הגשמים של ארץ-ישראל, ממוצע ל-80 שנה (תרצ"ט); מפת הגשמים למזרח הקרוב (ת"ש); אטלס ענני ארץישראל (תרצ"ט); ואת הספרים: תורת האקלים (ת"ש); עצמת קרני השמש בא"י, טמפרטורות האדמה (תש"ב); ערכי הטמפרטורה, הלחות, ההתאדות והרוחות בא"י ובשכנותיה (תש"ה); נתונים אקלימיים לארץ-ישראל; מאה שנה של תצפיות גשמים בארצות המזרח (תש"ה); 15 שנה של תצפיות אקלימיות והדרולוגיות בים המלח (תש"ה); אקלים עמק החולה (תש"ה); הטמפרטורה היומית בארצות המזרח התיכון (תש"ה), - ומאמרים רבים על

אקלים ארץ-ישראל בעתונות מדעית עברית ולועזית בארץ ובחו"ל.

צאצאיו: אליה אשת אלימלך נהור (אלטשולר), צפורה ז"ל (אחות בהדסה בירושלים, נעלמה בשיירה שעלתה להר הצופים), דפנה תלמידת הסמינר בבית-הכרם.

יעקב גל (גלפר)

נולד בכ"ד תשרי תרע"ה (14.10.1914) בבריסק שעל נהר בוג (בפי היהודים "בריסק דליטא") שבפולין אחרי מות אביו יעקב (ממשפחת הגאון מרוגאצ'וב), ונקרא על שמו, ולאמו מאטל בת ר' אליעזר לייזרוביץ (המגיד הנודע מבריסק). נתחנך באוטבוצק ובווארשה בחינוך מסורתי וכללי, למד מוסיקה בקונסרבטוריה בווארשה ומפי מורים פרטיים והגיע לתרבות מוסיקלית וכללית גבוהה, ובכתיבתו עוד בגיל צעיר נתגלה כאדם שיש לו מה להגיד ויודע כיצד להגיד.

עלה ארצה ב-1935 והחל בעבודה עתונאית וביחוד כמבקר מוסיקלי בעתונים יומיים ובשבועונים. אך לא הצטמצם בתחום המוסיקה, כי בכל גילויי החיים מצא ענין להגות אנושית ולתיאורם במגמה חינוכית לשיפור המין האנושי. מתוך כך התמסר לענף הרפורטאז'ה ושקד לתפוס ולמסור את המאורעות בעודם טריים ולחשוף את המעניין והמאלף שבהם. המעשים הרעים שבחומר הרפורטאז'ה גרמו לו יסורי נפש ורבות הגה כיצד להשפיע למען שיפור פני הדברים מבחינה לאומית ואנושית. כששמע על יחס בלתיאנושי לאסירים בבית הכלא החליט לבדוק את הדברים מקרוב. לשם כך התהלך בלילה כמשוטט בנסיבות חשודות והצליח ליפול בידי השוטרים. ימים אחדים הסתיר את זהותו ומקצועו וטעם בגופו את הטיפול הכללי הניתן

לאסירים, ואחרי ששוחרר פרסם סידרת רפורטאז'ות על חיי הכלא, שעוררו את רגש הבושה של האחראים לסדרים במוסד הסגור והביאו לשיפור התנאים.

עבד הרבה שנים בסניף תל-אביב של ''פלסטיין פוסט", ובשנים האחרונות ב"מעריב" וב"העולם הזה"

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2292). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2292