Volume 6

Page 2464

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"ציונות ויהדות", וב-1933 כתב דרמה על רקע ישו ותקופתו, אך לא הופצה מאימת המשטר יההיטלראי. בארץ פרסם מאמרים וזכרונות על הרצל ב"העולם", "הארץ" ו"הבוקר" ובמאמריו משנות חייו האחרונות הדגיש תמיד את אחדותה של ההסתדרות הציונית והתנגד לריבוי המפלגות. בתרצ"ו יצא ספרו על מכס נורדאו בהוצאת ספרית הקרן הקיימת לישראל. בכתביד השאיר חוברות על "דרכי לציון", זכרונות, רשימות יומן ומכתבים (חליפת מכתביו עם פרופ' צבי שפירא יצאה ב-1946 בירושלים) ורומאן אוטופי "ארץ החלומות" בחתימת שם הכינוי אדמתי.

נפטר בירושלים, י"ג תמוז ת''ש (19.7.40).

צאצאיו: פרופ' שמעון (פריץ) בודנהיימר (פרופסור באוניברסיטה העברית (ראה כרך ה', עמוד 2388), חנה.

יצחק בן-רובי

נולד בעיר סיריס (הסמוכה לשלוניקי) כ"ו אדר תרס"ג (25.3.1903).

לאביו ביטי בן-רובי (רוקח, משפחת רבנים ורופאים ידועי שם) ולאמו לאה בת יצחק דה-בוטון (משפחת הבנקאים מקושטא).

אחרי חורבנה של העיר סיריס - ע"י הבולגרים במלחמתם עם היוונים (בשנת 1913), התישבו הוריו בעיר שלוניקי, וגמר שם את חוק למודיו בבית ספר כי"ח, ביה"ס "לה מיסיון לאיק פ'ראינסיז". בין מוריו וידידיו נמנו: המשורר רוז'יר מילליט (ד"ר לפילוזופיה), מר קאידו קוב'ו (מומחה לידיעת היהדות וההיסטוריה העברית) וכן המשורר והדראמטורג הפריזאי הידוע הנרי מארקס.

תפש מקום ראשון בבנק די-שלוניק והיה גם מזכירו הראשי, חבר ההנהלה ומזכיר כללי של "חברת אוסטרו

איליניק לטבק בע"מ (עבדו שם כ-5000 פועלים ורובם יהודים).

היה חבר פעיל באגודת "צעירי ציון" בשולוניקי, מזכיר ראשי של הפדרציה הציונית ביון, מנהל קהק"ל, יו"ר האגודה הציונית "התחיה" מאטינה.

מפעילי ומנהלי מוסדות העזרה הסוציאלית שנוצרו ע"י ועד העדה, ביחוד בית החולים לחולי רוח והליגה למלחמה בשחפת. ממיסדי האגודה של פקידי הבנקים ואחד ממנהליה.

נשא לאשה את דורה בת יוסף קמחי (סוכן אניות) ראה את הערך שלה בכרך זה.

כתב שירים, פואימות ומאמרים שונים, מחזות תיאטרליות בעתונים: "לה רינאסינסיה ג'ודיאה" (פרוישראל), "לי-פרוגרי" ובירחון הצרפתי "קוניטר".

ב-8 לאוגוסט 1945 עלה לארץ עם רעיתו בתור מנהל עלית הנוער (אתו עלו 250 נוער מיון).

בארץ חיבר מחזות וכו': "בלום היהודי" (קומדיה דראמטית בשלושה חלקים), "מטורפים ברצינות" (בשלושה חלקים, שהודפסה על ידי המחלקה לתרבות של ההסתדרות, והמחלקה הדרמתית שחקה את המחזה הזה), נובילה בשם 193, "איל סיקריטו דיל מידו" (רומן) והחוברת ההומוריסטית "שימון-שימון" שהוקראה ב"קול ישראל לגולה" בשפה הספרדית.

משתתף בכמה עתונים ורבעונים מחוץ לארץ: "אנאליס סירב' אנטינוס" במדריד ובעתון "הבמה העברית" במקסיקו.

חבר ההסתדרות, היה פעיל בהגנה ומשרת במילואים (צ.ה.ל.).

פעיל בלשכת הבנאים החפשים "מוריה". מרצה לעולים במעברות ובמושבים שונים. מנהל ועורך שני עתונים: "איל-אב'יניר" (העתיד בספרדית) ו"לאב'יניר (העתיד - בצרפתית) מטעם ההסתדרות.

בימים ראשון ורביעי בכל שבועי הוא נותן סקירה ברדיו "קול ישראל" (בספרדית) על כל מה שמתרחש במחנות העולים.

נבחר לציר לקונגרס השני הספרדי העולמי מטעם הסתדרות העובדים הכללית, סניף תל-אביב, ב-9 לאפריל 1954 בירושלים.

בתו: לאה אשת ראול אבאסטאדו, משלוניקי.

פרופ' שאול אהרן אדלר

נולד בשנת תרנ"ה (1895 .5 .17) בקארליץ שבליטא. לאביו סיני ולאמו בתיה בת חיים יוסילוביץ.

בילדותו יצא עם המשפחה לאנגליה. שם גמר ביתספר עממי ותיכון ובאוניברסיטת לידס הוסמך לד"ר לרפואה. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם א' ואחריה, בשנות 1920/17. אח"כ עבד במכון לחקר מחלות טרופיות שבאוניברסיטת ליברפול ובמעבדת

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2464). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2464