ופזורים בכפר סבא הערבית ובקלקיליה). כשהתלקחה חזית המלחמה ב-1918 בקרבת המושבה, גורשה ממנה עם שרידי התושבים לחדרה, ואחרי כניסת הצבא הבריטי חזרה לכפר-סבא וקוממה את ביתה החרב. במהומות מאי 1921 הוצאה עם שאר התושבים לפתח-תקוה וביתה שוב נחרב בחורבן השני של כפר-סבא. מאז נשארה עם בעלה בקביעות בפתח-תקוה, בנתה בית ומאפיה, שנודעה בשעתה בכינוי "המאפיה של חווצ'ה פורח", ובתקופות חוסר עבודה שימשה משען לחם לקבוצות ולשיירות של פועלים, שיהא להם לשבור את רעבונם על מנת לשלם "לכשירחיב" (אם ירחיב, ואם ישלמו, - ואם לאו, אין דבר... העיקר שהצילה בני-אדם ממיתת רעב), גם את ביתה בכפר-סבא קוממה מחדש, הוסיפה לו מאפיה ומסרה אותו ליקותיאל אחיה, וזוהי המאפיה שסיפקה את הלחם לחלוצי הנקודות הסמוכות בראשית ההתישבות בהן.
כלכלה את שיבת אביה בכבוד ובנחת עד רגעיו אחרונים ואיפשרה לו לעסוק בתורה ולהרצות שיעורי תלמוד בבית-המדרש בכפר-סבא ובפתח-תקוה.
בתה: חנה אשת חנן הירש (קבוצת החושלים ליד טבריה).
גור-אריה שדה
נולד בי"ד אדר תרס"א (18.2.1901) בדובנה שבפלך ווהלין, רוסיה (בין שתי מלחמות העולם פולין). לאביו אברהם (פקיד ביערות) ולאמו רבקה בת הרב שואל גייר רבה של קהלת אוסטרוז'יץ (ממשפחת ההו רנשטיינים הנודעים מקיוב וראדומישל).
למד בחדרים ובישיבות רובנה וברדיצ'ב והשתלם בהשכלה כללית כתלמיד אכסטרני. לימד בבתי-ספר עבריים של "תרבות" בברדיצ'ב, אוסטרוג (אוסטראהא) והושצ'ה. היה פעיל בארגון הציוני "מזרח פערבאנד", ממיסדי "צעירי ציוך באוסטרוג וחבר הועיד הציוני העירוני שם, וב-1921 עבר לעבוד בקרן היסוד בוארשה.
ב-1922 עלה ארצה ועבד זמן-מה כפועל-רכבת. אח"כ נתמנה למזכיר אגודת פועלי הרכבת, הדואר והטלגרף ונבחר לנציגם במועצת פועלי יפו ותל-אביב.
נשא לאשה את יפה בת אלכסנדר רוזנברג. בשש שנות פעולתו כמזכיר אגודת פועלי הרכבת וכו' הוכר ככח ארגוני יעיל באיגוד מקצועי ומאז מילא מטעם הסתדרות העובדים הכללית תפקידים דומים באיגודים מקצועיים שונים בתל-אביב, כמזכיר פועלי הדפוס, עובדי בתי אוכל ומלון, עובדי אמנות ובתי קולנוע, עובדי הרפואה. מ-1942 ואילך עוסק הוא בריכוז הפעולות למען היגיינה מקצועית מטעם הועד הפועל של ההסתדרות, וב-1953 נסע מטעם ההסתדרות ומשרד העבודה של מדינת ישראל להשתלמות באוכספורד שבאנגליה בעניני היגיינה מקצועית ובטחון בעבודה, וכעת הנו מנהל המדור של ההסתדרות להיגיינה מקצועית וסוציאלית של העובדים.
יתר תפקידיו הצבוריים: חבר הנהלת בית החולים "נוה און'', חבר הועד המנהל של התמנעה לילדים שבחיפה. חבר הנהלת המוסד המשותף (של ההסתדרות והתאחדות בעלי תעשיה) להיגיינה מקצועית בתעשיה, חבר מרכז הליגה למלחמה בשחפת, חבר ועד ההורים המרכזי למערכת החינוך בתל-אביב וחבר מזכירות ועד ההורים הארצי.
פרסם מאמרים ב"קונטרס" ו"דבר" ובחוברות שונות בעניני איגוד מקצועי וחוברות "זהירות" (מטעם המרכז לתרבות והסברה של הועד הפועל של ההסתדרות) לעניני זהירות בעבודה.
צאצאיו: נורה (מורה) אשת אברהם ליפשיץ, אברהם (תלמיד בתכניון).
שלמה שיף
נולד בקישינוב (בסרביה), בשנת תרנ"ו (1896). לאביו יצחק אברהם. קבל חנוך בבית הספר הפרטי של שרייבר (19031906), בבית ספר עירוני (1907-1910) בקישינוב. בשנת 1910 עלה עם משפחתו לארץ.
המשיך ללמוד בבית הספר "עזרא" (1911-1913). בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) גורש יחד עם משפחתו למצרים בתור נתינים רוסים.
התנדב לגדוד העברי ((נהגי הפרדות) לגליפולי, בדיויזיה ה-29, ושירת כשנה (5.4.1915-23.5.1916).
למד זמן מה בבית הספר האנגלי באלכסנדריה והתגייס לגדוד העבודה המצרי (24.5.1916-10.1.1921), עבר לגדוד המהנדסים הממלכתי הבריטי (11.1.1921-1.9.1922) ועבר אתם לא"י. נתקבל לעבודה במשרד העבודות הצבוריות בתור מפקח (1.9.1922-31.5.1923)ו- 4.2.1924 התגייס למשטרה הא''י בדרגת סרג'נט. כעבור שנה לדרגת סגן המפקח, שנתים אחר זה הועלה לדרגת מפקח, ובשנת 1932 נתמנה כעוזר מפקח המשטרה המחוזית ביפו, והועלה ב-1934 לדרגת קפטן והועבר לתל-אביב. כעבור שנה הוחזר ליפו כמפקח על משטרת הכפרים במחוז. בתפקיד זה נשאר עד חודש מאי 1937, כשהממ