Volume 6

Page 2491

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

של פקידי העיריה ועובדיה ועורך הבטאון החדשי הראשון של הארגון, חבר המרכז הארצי הראשון של הסתדרות הפקידים ומזכיר בהתנדבות באגודת הפקידים בתל-אביב.

השתכן בשכונת בורוכוב והיה שם בתקופות שונות ראש הועד, מוכתר וחבר ועדת הבקורת, חבר הנהלת הצרכנית וחבר ועדת הבקורת ב"מסעד" לקואופרציה אשראית (מילא תפקיד זה בתקופה אחרת גם בהלואה וחסכון ת"א-יפו), והיה חבר הועדה הציבורית למען איחוד השכונות שבגוש דן.

מאז בואו ארצה היה חבר "הפועל הצעיר". אח''כ עבר ל"העובד הציוני" ופעל בתעמולה והסברה בסניפים וערך את הבטאון החושי של העובד הציוני ברמת-גן, ובסוף עבר למפא"י.

ב-1942 פתח משרד פרטי לבוררויות בתל-אביב ומאז פעיל כבורר מקצועי וכטוען במשפטי אישות בפני בתידין רבניים ובפני משפט החברים בהסתדרות. השתקע ברמת-גן ובבנק הקואופרטיבי "השרון" מילא שם בתקופות שונות תפקידי חבר ויו"ר המועצה וחבר ועדת הבקורת.

ב''הגנה" גמר קורס מ"כ ומילא תפקידים כמזכיר גוש דן, נוטר בגבעת רמב"ם, מדריך ל"אזרחים", ועוד.

פרסם מאמרים ב"דבר", "אומר" (במהדורתו הראשונה), "העובד הציוני", "הארץ" (בימי ד"ר גליקסון) ועוד.

צאצאיו: ישראל (חבר קיבוץ גינוסר), הדסה, אחיאם (חבר קיבוץ נחשולים).

חיים דב ערמון (קסטנבאום)

נולד בכפר דמבוב על יד בילסקו בשנת תרנ"ו (1896 .8 .8).

לאביו צבי קסטנבאום (תלמיד חכם וירא שמים, בעל צדקה ידוע שהיה בעל אחוזה) ולאמו קרינדל בת ר' מרדכי יוסף גאמס.

לימודי קודש קבל בבית הוריו בכפר מפי מורה פרטי ולימודי חול בבית הספר ובגימנסיה הממשלתיים בבילסקו. משם עבר ללמוד באוניברסיטאות בוינה,

ברן וברלין, ועבר בהצלחה את הבחינות לספרנות.

עוד בהיותו סטודנט נשלח על ידי מרכז ציוני וינה לארצות מזרח אירופה, לרכוש נפשות לציונות. בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה גויס לצבא האוסטרי ועם תום המלחמה חזר לברלין.

עמד לעלות ארצה עוד בשנת 1919 וכבר היו בידו כל התעודות והויזות, אך גברה עליו הפצרת הסתדרות המזרחי בברלין וקבל עליו את משרת מזכיר המזרחי ועורך ה"יידישע פרעסע" בברלין.

נשא לאשה את שושנה בת משה שמואל ואיטה נרציזנפלד מירוסלב שבגליציה (ממיסדות תנועת הנוער "מירים" ביארוסלב. בברלין התנדבה לעבודה סוציאלית וכן המשיכה בארץ).

עבד במחיצתו של ד"ר יעקב טהון בסניף הברליני של "חברת הכשרת הישוב" להשקעות בארץ.

השתתף בפרי עטו בעתונים היהודיים "די יידישע רונדשאו", "ציון" וכו'.

עבד כפקיד בקהלה היהודית בברלין ואחר כך כמנהל המחסן המרכזי להלבשה של קהלת ברלין. זמן מועט לפני עליתו לארץ עבד כעוזר לספרן ראשי בספריה היהודית שע"י קהילת ברלין.

לאחר היותו שש שנים תחת המשטר ההיטלראי ועבר את כל שבעת מדורי הגיהינום, זכה לקבל אחד משמונת הסרטיפיקטים שנשלחו בעבור ותיקי התנועה הציונית.

בשנת 1939 עלה ארצה וכאן יסדו, הוא ואשתו, מחסן מרכזי להלבשה, שכעבור שנים הפך למוסד עירוני שליד המחלקה לעבודה סוציאלית של עירית ת"א-יפו. בהיותו עוסק כמנהל המחסן, לא הצטמצם רק בפעולה זו המביאה ברכה מרובה לנצרכי העיר, אלא עוסק גם בפעולות תרבותיות, שאחת מהן זכתה להערכה מיוחדת בצבור הרחב והיא - יסוד וניהול "חוג הרמב"ם" המקיים שעורים והרצאות מדי שבוע בשבוע לשם התעמקות בכתבי הרמב"ם. גם בארץ כבחו"ל ממשיך לפרסם מפרי-עטו בעתונים שונים בארץ ובחו"ל, פרסם בפעם הראשונה פרקים נבחרים ממשנה תורה להרמב"ם בתרגום והסברה באידיש; משמש יו"ר "בקור חולים ולינת הצדק" וחבר הנהלת בית התפילה בבית העולה שע"ש ד"ר ישראל גולדשיין.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2491). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2491