Volume 6

Page 2507

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נפטר בירושלים ב' תשרי תשי"ב (2.10.51)

צאצאיו : בנימין, שרה אשת צבי סנדרוב, צפורה אשת יחיאל גריפל, דוד, מלכה אשת יוסף קמינסקי, דבורה אשת יעקב מן.

מקס אלקלעי

לאביו מאיר ר. אלקלעי ולאמו מרים בת יוסף פאסי.

נולד בירושלים, כ''ג אדר תרס''א (14.3.1901)

קבל חנוך כללי בבתי הספר בירושלים.

היה חבר הועד המרכזי של "התאחדות עולמית של "הנרע" עבריה (פריז) בסניף הירושלמי בשנים 1926-28 עורך הירחון "הצעיר''.

באוגוסט 1926 נבחר לציר הכינוס הראשון של "התאחדות עולמית של הנרע עבריה'' בפריז.

בשנת 1920 נתקבל לפקידות בממשלת המנדט, ועבד במחלקת העבודה. העליה וכמזכיר לקולונל ברומליי מפקד המשטרה בא"י.

נשא לאשה את ידידה בת יצחק בנבנישתי (ראה כרך א', עמוד 402).

בשנת 1928 נסע לקולומביה.

בקולומביה התמסר ולמד להיות מומחה בנטיעת אורז. רכש שטחי קרקע גדולים לשם זה.

בשנת 1936 בקר בארץ. עושה הכנות לחזור לארצו.

צאצאיו: שולמית אשת משה רוניס, אתמר, אליאנה. מרים.

אמיל ליטוינסקי

נולד ביפו, בשנת תרנ"א (18.2.1891).

לאביו יעקב אלחנן (ראה כרך א', עמוד 369) ולאמו שרה ביילה בת אריה ליב פינקלשטיין , מבורדו צרפת (ממיסדי שכונת שלוש, ע"י תל-אביב).

קבל חנוך בבית הספר הצרפתי ביפו, בבי"ס גבוה למסחר.

היה פעיל בארגוני הנוער בימים ההם ביפו ובתלאביב.

ב-1914 יצא את הארץ למצרים. עסק במסחר, והיה פעיל בבני ברית ובעבודה ציונית.

נשא לאשה את מרגלית בת מאיר אפלבוים (ראה כרך א', עמוד 464).

יצר קשרים טובים עם נכבדי הערבים, ועלה בידו יחד עם אחיו הבכור משה (מוריס - ראה כרך ה', עמוד 2390) לגאול אלפי דונמים אדמה בחלקיה השונים בארץ.

ממיסדי הפירמה האחים ליטוינסקי.

כ-1700 דונם גאלו מכפר סקיה והקימו עליה את המושבה - "תל-ליטוינסקי". נטעו פרדס גדול בן 600 דונם שבסביבה זו הוקם אח"כ קבוץ שפיים, וכן גאלו כ-1800 דונם אדמה מהכפר ג'איוס, (300 מהם נטעו פרדס). שטחים נוספים גאלו בחיפה (הדר הכרמל) וכו'.

ממיסדי לשכת הבנאים החפשים "חרמון" ביפו, ונשיאה הראשון.

בנו: אריאל.

אלישיב ליבוביץ

נולד בגדרה בכ"ז אלול תרמ"ט (1889) לאביו דוב (מראשוני הבילו"יים וממיסדי גדרה) ולאמו רבקה.

את ראשית חנוכו קיבל ב"חדר" מפי המלמד יעקב הכהן קפלן ואח"כ למד בבית-הספר המקומי אצל המורה יוסף ויתקין.

בשנות 1906-1909 יצאו אנשי העליה השניה בקריאה להחיאת שממות הגליל. גם הוא נענה לקריאה, עזב את גדרה והתישב בכנרת. עמל קשה כדי לקיים את המשק ויחד עם זאת שאף תמיד לסייע לזולתו.

בימי הבצורת בנגב בשנת תרס"ט, כאשר הבדואים פשטו עם עדריהם על שדות מושבות הדרום, מיהר לרדת עם סוסיו מהגליל לעקרון כדי לעמוד לימין

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2507). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2507