בימי המלחמה נגד היטלר התגייס לצבא והיה ממארגני ההתנדבות. דפק על כל הדלתות, לא נתן מנוח לאיש, הפך את המתגייסים - למגייסים, ואת כל המגוייסים לציבור בעל הכרה, ייעוד ושליחות. היה פעיל ביחידות העבריות באיטליה ובמפעל ההצלה. פעולות רבות שנעשו, קשה לתאר - איך היו נעשות בלעדיו.
בועידות וכינוסים היה דורש איחוד וליכוד. הגשמת הסוציאליזם בימינו. העמדת הכל לרשות התנועה והמפעל. הוא לא היה נואם. הוא חצב כל מלה מפנימיותו, מהתלהבותו, מעקשנותו, מהתמדתו, מכח הרצון הכביר שבו.
שאף למלאות את בית "אהלו" (ע''ש ברל כצנלסון - בכנרת) תוכן ביסודות ערכי תנועת הפועלים, כדי לחנך נוער בישראל לטוהר חיים.
בכ''ח תמוז תשי"ד (29.7.54) נפצע קשה ע"י המטוס שנפל לתוך השורות הצפופות של היושבים בקיבוץ מעגן, שעל שפת הכנרת, לעצרת הזכרון לחבר הקבוץ, הצנחן פרץ גולדשטיין, ומת מפצעיו למחרתו, ונקבר בכנרת.
צאצאיו: עמליה אשת ישראל גולן, אהרן, גבע, נגה אשת זאב טמיר, יעקב (כולם בכנרת).
ברוך כרסנתי
נולד ביפו, כ"ט כסלו תרמ"ב (29.1.1883). לאביו יהודה (ראה כרך שני, עמוד 588) ולאמו חיה בת אליהו עמיאל מירושלים.
למד בחדר אצל חכם שלמה בחבוט ביפו, אח"כ בבית הספר הדתי (עם פנימיה) של חכם יצחק (זכי) כהן בבירות. המשיך את לימודיו בבית הספר של "כל ישראל חברים" (האליאנס) ביפו והשתלם בשפות ערבית וצרפתית ובהשכלה כללית. בשנות 1898-1901 למד במקוה ישראל.
כשביקר ד"ר תיאודור הרצל במקוה ישראל בשנת 1898 בעת ביקורו בארץ לפגישה עם הקיסר הגרמני וילהלם , היה הוא בין התלמידים שנבחנו בפני הרצל בחקלאות ובשפה הצרפתית. אחר-כך שוב נפגש עם הרצל במרס 1903. כשנזדמן לו להיות במצרים בעת שהרצל המתין שם לשוב משלחת החקירה מאל-עריש. ולבקשת הרצל, השיג בשבילו זרעים של פרחי מצרים בשביל בנותיו, ואח"כ שלח לו הרצל לאות תודה את תמונתו בחתימת-הקדשה.
נשא לאשה את חיה לבית אלקנא (אלקונין), מראשוני בוני תל-אביב.
עסק במסחר, בשנת 1907, כשיצא אחיו נסים (ראה כרך א', עמוד 481) להיות מורה באלכסנדריה, יצא גם הוא מצרימה והיה שם סוכן חברת "ואקום אויל" עד שנת 1920.
השתתף בחיים הצבוריים של העדה היהודית ועזר בעצה והדרכה לבני א"י שנקלעו לרגלי עניניהם למצרים. ביחוד השתתף בשנות מלחמת-העולם הראשונה בפעולות העזרה לפליטים ולמגורשים מא"י.
ב-1920 חזר לארץ ופתח בחיפה בית מסחר לבגדים מוכנים. גם כאן משתתף בעניני הצבור של העדה הספרדית ובתמיכה במוסדות צדק וחסד.
אח בלשכת הבונים החופשים "ראובן", ובשנת 1941-42 נבחר לנשיאה.
צאצאיו: אריה (לולו), ויוי אשת אברהם פישבוים.
ירמיהו הלפרן
נולד בסמולנסק (רוסיה), ה' חשון תרס"ב (18.10.1901). לאביו מיכאל (ראה כרך א', עמוד 275) ולאמו שרה לבית קלנבאך-קלמנוביץ (דודה קלנבאך , ארכיטקט, היה יד ימינו של גאנדי בימי התקוממות ההודים באפריקה. הוריש את כל ירושתו לגנדי, וזה הציע לו להוריש לא"י, אחרי שעשה רבות לעזרת ההודים. כיום ישנו "קרן קלנבאך" בהנהלת מר גרינג בארץ; ודודה השני העו"ד קלמנוביץ ידוע במשפט אנית הקרב פוטיומקין). קיבל חינוך בגמנסיה רוסית בסמולנסק.
בשנת 1913 עלה לארץ.
למד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב, בית ספר ימי באיטליה, גמר בתור רב חובל לשיט ארוך בבית הספר הימי לרבי חובלים ומהנדסים בלונדון.
ב-1919 נתקבל לעבודה על האניה היהודית "החלוץ" בתור מלח ממדרגה שניה.
באותה שנה ארגן יחד עם בתיה לישנסקי, יוסף רפאל ושפיגלמן את הגרעין הראשון של ההגנה בירושלים.
ב-1920 הוזמן ע"י ד"ר זיגפריד ואן-וריסלנד (ראה כרך ב', עמוד 602) למלא את התפקידים הבאים: א. חקירות על תנועות הבידואים בים המלח; ב. להכין אקספדיציה למציאת האספאלט בחופי ים המלח (אחרי ששתי משלחות אמריקאית ואנגלית נכשלו, לאחר שהבידואים שדדו אותם). ויחד עם משה נובומייסקי (ראה כרך ב' עמוד 737), .ואן-וריסלנד והערבי-הנוצרי חסבון מחיפה ירדו למסדה, ושם גילו את האספלט הדרוש.
בשובו ממסדה, הוזמן ע"י זאב ז'בוטינסקי להיות