שגוייסו על ידו התחילו לפעול כמדביקי כרוזיה ועלוניה של המחתרת.
כשהחלו הפעולות הקרביות נגד הבריטים, השתתף בהתקפה על בתי-המלאכה של הצבא הבריטי במגרשי התערוכה בתל-אביב, בפעולות פיצוץ האוירונים בכפר סירקין וכו'.
בפעולתו האחרונה בפיצוץ בנין הבולשת בירושלים במגרש הרוסים קפץ מגג וקיבל התכווצות שרירים ברגל.
כשנודע למשפחתו שתמונתו נמצאת בידי הבולשת ומחפשים אחריו, הבריחו אותו לאמריקה הדרומית. שם רצה להתחיל בלימודי גיאולוגיה. כדי להגשים בבוא הזמן את חלומו: חיפוש נפט בנגב.
כשקרא על הוצאת פסקי-דין מות נגד לוחמי המחתרת. הכין יחד עם פעילי אצ"ל במקום, תכנית לקהילה היהודית בקאראקאס (וונצואלה) לתפיסת השגריר הבריטי במקום כבן-תערובת ולהחזיקו במעצר עד לביטול פסקי-דין המות. על אף הסכמתם ותמיכתם של יהודי המקום, כמעט על סף ביצוע התכנית, הופרה התכנית ע"י התערבות מהארץ, ונעשה לחץ שהכריח אותו לעזוב את וונצואלה, והוא יצא לארצות הברית.
עוד בהיותו בוונצואלה ניהל תעמולה למען א"י ובהשפעתו עלו וביקרו בא''י עשרות מיהודי וונצואלה.
לפני קום המדינה חזר לארץ והצטרף לכח ההגנה אשר ממנו התגבש אח"כ חיל-האויר הישראלי.
השתתף בתפקיד מטילן בפעולות ה"פרימוסים" שהטרידו את הכנופיות הערביות והטילו מזון לישובים המנותקים.
בליל הכרזת המדינה השתתף בארוחה חגיגית ובנשף לכבוד המדינה בת"א. ואף על פי שהיה חפשי מתפקיד ביקש שיחזירוהו עוד באותו לילה לשדההתעופה בת"א.
בהפצצה הראשונה של האויב על שדה התעופה בת"א נפל בזמן מלוי תפקידו, ו' אייר תש"ח (15.5.1948), ביום הראשון לקיום המדינה, ונקבר בתל--אביב.
שלמה (זלמן) וייספיש
נולד בשנת תרס"ט (נובמבר 1908) בירושלים. לאביו יוסף זאב (חזן ומחבר קומפוזיציות חזניות בירושלים, בן ר' שלמה זלמן , שהיה למדן ועסקן נודע בישוב הישן ודור שלישי למשפחתו בארץ) ולאמו רחל לאה בת יהושע. קלט זמרה וחזנות מילדותו בבית אביו. למד בת"ת במאה שערים עד גיל 13, ומשנתיתם מאביו נתקבל לבית-הספר החקלאי במקוה ישראל ושימש בתור חזן בבית-הכנסת לתלמידי המוסד. בן 16 הוכרח ליטול עליו את עול פרנסת אמו האלמנה, חזר לירושלים ועבד בנגרות. הוסיף ללמוד ולהשתלם בזמרה ובחזנות, מקודם אצל החזן והמחבר ר' שלמה זלמן ריבלין ואח"כ למד קומפוזיציה, הרמוניה וקונטראפונקט אצל הפרופ' שלמה רוזובסקי , ובקולו, באס-באריטון אדיר ויפה, כבש לו מקום כזמר חביב על הקהל, הופיע כסוליסט במקהלה האמנותית הגדולה שארגן מר ירוחם ורדימון בירושלים (כיום מנהל בתי הקולנוע מוגרבי ואלנבי בתל-אביב). חיבר מנגינה ארצישראלית מקורית לשיר "עדרים" של אסף הלוי איש ירושלים , ובעזרת המנגינה נתחבב השיר על הקהל. בעזרת עמנואל ילין ז"ל (בנו של דוד ילין) נערך לו קונצרט-סולו בירושלים, שההכנסה תוקדש להוצאות נסיעתו להשתלמות. והודות לכך נתאפשר לו לנסוע לגרמניה, ובעזרת אחיו אברהם אהרן וייספיש , שהיה אז תושב העיר ליגניץ, גמר את לימודיו בקונסרבטוריון בברסלאו, ואח"כ הופיע בערי גרמניה בקונצרטים ובתפילות כחזן בבתי-הכנסיות, ומנהלי הקונצרטים ניבאו לו עתיד מזהיר על במת האופרה.
בגלל השתלטות ההיטלריזם בגרמניה הוכרח להפסיק את הופעותיו שם. חזר ארצה וערך סיבובי קונצרטים ותפילות בערים ובמושבות הגדולות. היה זמן-מה חזן בבית-הכנסת המודרני "אמת ואמונה" של יהודי גרמניה בירושלים. הופיע פעמים רבות בשירים ובפרקי חזנות ברדיו המנדטורי והישראלי וממשיך בכך עד היום, עובר לפעמים לפני התיבה, מופיע בערים ובנקודות-חקלאיות מטעם המרכז לתרבות של ההסתד