Volume 6

Page 2715

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הצעה, שישכיר את אחת החוות הגדולות שלו - במטרה שישמש כחווה להכשרה לחלוצים וחקלאים. הגראף התיחס ברצון להצעה, והחכיר לו חווה גדולה, למעלה מ-5000 דונם אדמה. בעזרת הנציונאלראט - התמסר להגשמת התכנית. התוצאה היתה, שמאות חלוצים עברים קבלו שם הכשרה חקלאית ועלו לא"י כבעלי נסיון חקלאי, ואחריהם עלו בני משפחותיהם ורבים אחרים. הודות לפעולה זו הציעה לו הפרקציה היהודית להעמיד את מועמדותו לסם הליטאי.

בסם השני, נבחר בתור המועמד השמיני ברשימה, ומכיון שהיה אז ליהודים זכות לשבעה מועמדים, נבחר הוא לממלא מקום, ואחרי פטירתו של הציר ד"ר פריד מן נכנס במקומו,

באותו זמן תפסו את השלטון הקונטר-רבולוציה של פרופ' וולטעמאריס, והם פזרו את הסם. ונתבטלה האטונומיה היהודית בליטה. וכן בטלה הממשלה החדשה גם את הזכויות על החווה ע''י קיידן.

נתמנה בשנת 1924 ע''י קרן היסוד לעבוד עבודה יחד עם ד"ר ליב יפה.

באותו זמן השתתף באופן קבוע כאחד הכתבים של העתון, "אידישע שטימע'', והיה חותם על מאמריו בשמו ובשם אוואנדערער;

בשנת 1925 עלתה רעיתו עם הילדים לארץ.

בשנת 1927 חזר לארץ עבד בכמה נקודות חקלאיות ובשנת 1933 עלה הראשון על אדמת יקנעם ובנה שם את ביתו, פיתח משק חקלאי ויושב שם עד היום.

בשנים האחרונות היה פעיל בהגשמת תכניתו, לפי תזכירו שהגיש למוסדות ולממשלה - הצעה "להתישבות יהודים מארצות האנגלו-סכסיות" בארץ. בהקמת כפרים, בשטח של עשרת אלפים דונם לכל כפר. שיהיו מיוסדות על יזמה, חופש פעולה ויזמה פרטית.

בספר "וילנה הציונית ועסקניה" של יצחק ברוידס בעמודים 246-251 הוקדש לו פרק נאה על עבודתו הצבורית בוילנה.

צאצאיו : שרה אשת יעקב אס, דבורה אשת אליה מימון (מהנדס), משה, חנה אשת יוסף ליבריק ז"ל, רחל אשת עמירם שמיר, רבקה אשת יהושע רודיק.

הוספות ותקונים

הבארון א. ב. (אדמונד) דה רוטשילד

(ראה בכרך זה, עמוד 2441)

בעמוד 2442 - טור ראשון: שמעון וולף היה תושב פראנקפורט- אביו - קרל מאיר היה גר בניאפול.

בעמוד 2443 - טור ראשון: - השטח הכללי של קרקע אשר נגאל בארץ ע"י הבארון ופיק''א ביחד היה בערך 510.000 .דונם,

בכל מקום שנזכר שם חבר מהענף הצרפתי של משפחת רוטשילד נחוץ להוסיף את המלה "דה" לפני "רוטשילד''. דבר זה כולל גם את מר ג'ימס דה רוטשילד (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 2613), בנו של הבארון, הגר בלונדון. היות ומי ג'ימס דה רוטשילד

הוא נתין בריטי כעת, יש צורן לבטל את השמוש בתואר "בארון".

בעמוד 2445 - טור ראשון: - פיק"א לא היתה אף פעם ה"סניף של יק''א לעניני א''י. כאשר העביר הבארון את "הנהלת הבארון" ליק''א נוצרה "הועדה הארצישראלית של יק''א'', היו"ר היה הבארון וההון שבו שתמשה הועדה היה ון בארון. על כן - לועדה יתה תמיד עצמאות בעניני א"י. ע"י יסודה של פיק"א נעשה המפעל הארצישראלי עצמאי לגמרי.

בעמוד 2445 - טור שני: - שטח הגנים והמדשאות שברמת הנציב הוא 70 דונם.

בעמוד 2613 - בערך של מר ג'ימס דה רוטשילד לא השתמש בשם "בארון". וכן בטור ראשון: - בנוגע לשמעון וולף, באה לעיל - התקון בעמוד 2442.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2715). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2715