Volume 7

Page 2788

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה שחקן תיאטרון עד בואו לארץ.

בשנת 1925 עלה לארץ.

ממיסדי ומשחקי התיאטרון "הקומקום" והתיאטרון הסטירי "המטאטא" והיה גם ממנהליו במשך שנים רבות.

בשנת 1932 נשא לאשה את רבקה בת שלמה רבינוביץ .

הופיע במלחמת השחרור בפני החיילים לא על מנת לקבל פרס.

מנהל כיום להקת "חבריה" לישובי עולים ומעברות.

צאצאיו: גבריאלה, שלמה.

ישראל אהרן (הרי) פישל

נולד במארץ (פולניה) בשנת תרכ''ה (1865).

לאביו ר' נחמן פישל ולאמו חנה בת ר' שרגא.

קבל חנוך מסורתי.

בגיל 20 היגר לארצות הברית והצליח בשדה המסחר והבנין.

נשא לאשה את חיה שיינה בת ר' שמעון ברא"ז (לבית הגאון ר' אלכסנדר זיסקינד זצ"ל, בעל "יסוד ושורש העבודה") נפטרה כ"ח טבת תרצ"ה (3.1.1935) ובזיווג שני נשא לאשה בשנת תרצ"ו את מרים היימן.

עם ביסוס מצבו הכלכלי. החל לשים לבו לצרכי הצבור היהודי באמריקה בכלל ובניו-יורק בפרט. בנה בתי כנסיות, הקים תלמודי תורה ובתי חולים ואירגן מוסדות צדקה וחסד רבים.

לשם הקלת מצב המהגרים היהודים הצטרף למוסד המפורסם "האיאס" וכיהן בו כגזבר עשרות שנים.

בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה אירגן את ה"צנטראל רלייף קומיטי" ובביתו הונח היסוד למוסד של ה"ג'וינט".

השתתף בתרומות גדולות לשם הקמת והחזקת בית החולים הגדול "בית ישראלי אשר בניו-יורק, כמו כן היה ממניחי היסוד של הישיבה הגדולה "ישיבת ר' יצחק אלחנן" בניו-יורק, והראה פעילות רבה במשך כל שנות קיומה עד שהקנה למעמד אוניברסיטאי.

בשנת תרפ''א (1921) הקים דירה, משרד ו"ישיבת מרכז הרב קוק", מעל בנין ועד הכוללים בירושלים עבור הרב הראשי א. י. הכהן קוק זצ''ל.

בשנותיו האחרונות יצר את הקרן בשם "הרי פישל פאונדיישן" אשר בניו-יורק, שהעביר לה את כל רכושו הנאמד בכמה מליונים דולרים, בקרן קיימת לשמש מקור להחזקת מוסדות חינוך, צדקה וחסד בארצות הברית, ולהקמתו, בסוסו והחזקתו של "מכון הרי פישל" - לדרישת התלמוד לכל ענפיו בירושלים, המהווה גילת כותרת בפעולותיו להרמת קרן התורה.

המכון הזה פתח את דלתותיו בשנת תרצ"ב (1932) בנשיאותו של הרב א. י. הכהן קוק זצ"ל ונתן את האפשרות לתלמידי חכמים להשתלם במחקר התלמוד, לחבר ואף להוציא לאור את פרי מחקרם.

טיפוס מופלא היה. הממון הרב לא כיבה בתוכו את אהבתו לתורה וללומדיה. העמיד את רכושו לענין מרכזי אחד: הפצת תורה בישראל והקמת שכבה של תלמידי חכמים גדולים, מבחינה זו היה יחיד במינו בין הנדבנים. בחושו תפס, שבאוהלי תורה - המפתח ליהדות אמת, שתלמיד חכם הוא היסוד של החברה היהודית, שגדול בגמרא ובפוסקים - תפארת ישראל.

בהקמת ה"מכון לדרישת התלמוד", שבין כתליו עשו ועושים בחירי הלומדים מהישיבות, הוא ביקש להגשים את חזונו של הרב קוק, אשר רצה לגדל תלמידי חכמים א"י, מצטיינים בהיקף ובעומק. שפותחים שער להנהגה תורנית. ב"מכון" זה צמחו הלומדים המצויינים, שהיום הם בונים את המפעלים התורניים, כגון: האנציקלופדיא התלמודית, הש"ס הא"י, הוצאת ספרי קדמונים וכדומה. כאן גדלו סופרים תורניים, שמוציאים לאור עבודות רבות הערך. עם הקמת המחלקה לעיון בשאלות התחוקה התורנית למדינה היהודית - הוא רצה להשלים את מפעלו: הכשרת אנשי-דת וחוק תורניים למדינה.

כיום הוקם ומתנהל במכון "בית מדרש לדיינים" בנשיאותו של הרב הראשי הרצוג.

עלה לארץ לישיבת קבע בשנת תש"ז (1947) ובנה לו בית בתוך המכון שלו בירושלים.

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2788). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2788