גם בהמזרחי הכללי ונבחר לחבר נשיאותהסתדרות המזרחי בבוקובינה.
ב-1933 נשא לאשה את חנה בת הרב נחום ליברסון. באותה שנה עלה לארץ. והתחיל לעבוד כפועל בנין. אחר-כך נדרש לעבודה ארגונית בהפועל המזרחי, מקודם כמזכיר הסניף בתל-אביב, אח"כ עם גידול הסתדרותו והיקף פעולותיה הוטלו עליו תפקידים מרכזיים כמנהל מרכז העבודה וראש מחלקת האיגוד המקצועי שלה.
עם הצטרפות הפועל המזרחי ללשכת העבודה הכללית השתתף ביסוד הרשת הארצית של לשכות העבודה ומרכזן כנציג מפלגתו ונתמנה לסגן יו''ר מרכז לשכות העבודה. כן הועמד בראש המחלקה לקליטת העליה של הפועל המזרחי ונבחר לועד הפועל של הפועל המזרחי.
ב-1946 נבחר לאספת הנבחרים הרביעית ברשימת "תורה ועבודה" (הפועל המזרחי) והיה חבר בה עד להחלפתה במועצת-המדינה הזמנית.
ב-1955 נבחר בראש רשימת הפועל המזרחי למועצת עירית תל-אביב-יפו, וכשהורכבה הנהלת העיר נבחר לסגן ראש העיר ולראש המחלקה לתברואה.
בניו: יהודה, ייחמיאל, נחום.
יהושע אלמוג (אלברנץ)
נולד בכ"ז תשרי תרע"ח (3.10.1918) בירושלים.
לאביו יוסף (ממשפחת סוחרים נודעת בירושלים עוד מימי אביו, שב-1849 עלה מצרפת לירושלים) ולאמו יוליה בת שמואל אלבראנס. אחרי חינוך עברי בירושלים למד מדעי המדינה והיסטוריה של הזמן החדש באוניברסיטה האמריקאית בבירות וגם פילוסופיה מפי הפרופ' שארל מאליק . סיים גם קורס מיוחד לפדגוגיה שימושית באותה אוניברסיטה ובאותה שנה לימד אנגלית בבי"ס לדוגמה שליד המחלקה. זכה לסטיפנדיה בכל שלש שנות לימודו שם עד שסיים בהצטיינות והוסמך למדעי המדינה והיסטוריה, ואח"כ השתלם בהם גם בסורבונה שבפאריס. כתב עבודות מספר באנגלית על נושאים היסטוריים ומדיניים והגיע לידיעה מושלמת בשפות אנגלית צרפתית וערבית.
מ-1943 שירת כנספח לחינוך בצבא היבשתי ובבסיס הצי של הבריטים בבירות. ב-1945 חזר לירושלים והורה צרפתית. ושימש יועץ לבחינות במכון הבריטי בירושלים.
ב-1946 עבר לשרות הקה''ק במחלקת הקרקעות של הלשכה הראשית. ב-1949-1947 פעל כשליח הקה"ק בצרפת כמרכז העבודה בתנועות הנוער ואח"כ בצפון אפריקה גם בשליחות תנועות "החלוץ" ו"דרור-הבונים". וב-1950 ניהל את הלשכה הארצית של הקה"ק בפרס ופעל שם גם בשליחות "החלוץ" וכסופר מיוחד של "הדור" לענינים מדיניים.
ב-1951 חזר לארץ. השתתף במיבצע להכשרת מסבירים מטעם מרכז מפא"י לקראת הבחירות לכנסת. השניה. גמר בי"ס לקציני חי"ר וקורס לקציני מודיעין בצה"ל. בפברואר 1952 נתקבל לעבודה במשרד החוץ, תחילה כקצין-קשר ראשי עם הצבור ואח"כ בתפקידים אחרים. ב-1955 הושאל ללשכת נשיא המדינה ומשמש מזכירו האישי של הנשיא.
כתב מאמרים בעתונים יומיים ובשבועונים והרצה בחוגים שונים וברדיו. חבר באגודה הבריטית לחקר ההיסטוריה בלונדון.
ד"ר חיים גמזו
נולד בשנת תר"ע (18.5.1910) בצרניגוב (רוסיה).
לאביו ירחמיאל בן ר' יעקב גמזו מפינסק, ולאמו מוסיה בת חיים חוטורצקי. אחרי ראשית לימודים בבית-ספר עברי עלה ארצה. עם כל בית אביו ב-1923 והמשיך את לימודיו עד הגמר בגימנסיה הרצליה בתל-אביב.
למד ספרות, אמנות ופילוסופיה בסורבונה ובמכון לאמנות בפאריס ובפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת ויגה והוסמך לד"ר לפילוסופיה.
ב-1938 נשא לאשה את גרטה בת פרידריך היים מוינה. ואחרי פטירתה בתל-אביב 2 בנובמבר 1943 נשא ב1948 את חוה בת יוסף שווארץ מתל-אביב.