Volume 8

Page 3054

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משתתף בקביעות במוסף הספרותי של "הארץ", ביחוד בעניני לשון וספרות.

בתו: יפה.

יעקב שמואל רופמן

נולד בי"ב שבט תרל"ח (1878) ברובנה שבפלך ווהלין ברוסיה.

לאביו אברהם (חובש, רופא מעשי ובן-תורה - (ראה כרך ג' עמוד 1147) ולאמו רוסיה (רות) בת צבי (גם היא, כבעלה, ממשפחת רופאים מעשיים במשך דורות). מתוך חיבת ציון עלה אביו ארצה עם משפחתו

בשנת תרנ"א (או תרנ"ב) והתישב ביפו ואח"כ בגדרה בתור חובש-רופא לכל הסביבה, ואת בנו יעקב שמואל, שביפו למד אצל הדיין ר' יוסף צבי הלוי, שלח ללמוד בישיבה בירושלים. הנער היה מטובי תלמידיו של רבי זרח בראוורמן, שקד על התורה יומם ולילה תוך חיי מחסור ודחקות, ומצא לו גם פנאי לקרוא בספרי רפואה בגרמנית ובלטינית (שלמד מפי אביו) כדי להכיר גם את מלאכת אביו. בישיבה נודע כעילוי ובגיל 18 הוסמך בתור שוחט ומוהל.

בשנת תרנ"ז נשא לאשה את שרה בת יחיאל ומאשה גרינבוים (פוזננסקי) ממשפחה ותיקה בירושלים.

אחרי נשואיו עבד כפועל חקלאי בגדרה ובבארטוביה (קסטינה), ובשעות הפנאי, ואף בהפסקות שבין עבודה לעבודה, היה עוסק בתורה. ב-1899 נתמנה לשוחט בנס ציונה ומילא גם תפקידים אחרים בשרות הצבור: מזכיר ועד המושבה, מורה ראשון בעברית, שליח צבור בבית-הכנסת, מורה הוראה (רב), רופא וחובש ומוהל, - ובעד כל השרותים האלה הסתפק בהכנסה צנועה, כי מימיו לא היה להוט אחרי הממון ואהב יותר לתת מאשר לקבל. המשיך להשתלם ברפואה תוך לימוד ועבודה מעשית והיה עוזרם ומבצע הוראותיהם של הרופאים ד"ר מזיא וד"ר וייסבורד במקרים קשים שהם הובהלו אליהם אך במקרים רבים פעל גם כרופא עצמאי והיה לו כעין חוש מיוחד לאבחנה נכונה ולמציאת התרופה

הנכונה. גם הערבים היו פונים אליו בבקשת עזרה רפואית ונקרא בפיהם בתואר "חכים אללה" (רופא אלהי), נתפרסם ביניהם לשבח והיו מזמינים אותו אפילו לבאר שבע, ואף בלילות חורף היה רוכב לרפא חולה במקום מרוחק. במושבה עסק גם בחקלאות ובנטיעת כרמים ופרדסים. כשהחלה העליה מתימן ארגן ויסד שכונה לתימנים בנס ציונה והיה להם לעזר בסידור חייהם: ובריפוי חוליהם.

ב-1919 נתמנה לשו"ב ורוקח ברחובות, ואח"כ עברה מלאכת הרוקחות לידי רוקח מוסמך והוא המשיך בתור שו"ב ומוהל במושבה ובסביבה הקרובה והרחוקה, ואףבעתות מהומות וסכנות היה רוכב לקיים מצות מילה אי-שם בקיבוץ או במושב (בשנים האחרונות היו מזמינים אותו אף לישובים בפרוזדור ירושלים), וכשאילצוהו לקבל שכר, היה תורמו לצדקה. גם ברחובות זכה לחיבה. ולהוקרה כללית בשל מדותיו התרומיות ומעשיו הטובים, וגם כאן היה פעיל ומפעיל בצרכי צבור בחברת גמילות חסדים וביסוד בית-הכנסת "שוני הלכות" ותלמוד תורה. סירב לצאת לפנסיה והמשיך לעבוד עד שניטל מאור עיניו ואח"כ תקפתו מחלה אנושה שלא קם ממנה.

נפטר ברחובות, י"ח טבת תשט"ז (2.1.56).

צאצאיו: חיים, יעל אשת נתן דוד זהבי, מתתיהו, רחל אשת משת ברזילי, לאה אשת אהרן צ'יזיק, יחיאל.

יוסף ברורמן

נולד בסקורני (בסרביה) א" תשרי תרנ"ו (סוף 1895).

לאביו שמחה (ראה כרך ג', עמוד 1169) ולאמו מרים בת קרפל מורגנשטרן.

קבל חנוך מסורתי ובשנת תרע"א (1911) עלה לארץ וגמר את הגמנסיה העברית הרצליה במחזור השלישי. ואח"כ את האוניברסיטה הארווארד בארצות הברית. קבל תואר אינג'ינר כימאי (1921) וד"ר למדעים בסורבונה (פריז).

נשא לאשה את שרה בת שמואל דוד קרוסרסקי (ראה כרך ג', עמוד 1494).

היה בין יוזמי התערוכות הראשונות בתל-אביב (בשנות 1923-25) ומזכיר ראשון ללשכת המסחר בתלאביב (בשנות 1922-23).

בשנת 1926 מיסד ועורך ירחון "בנין וחרושת''.

היה עורך ומיסד "הדר", עתון לעניני ההדרים בא"י ביחד עם מר יצחק רוקח (משנות 1941-1928).

חלוץ במקצוע עבוד פרי הדר לתוצרת לואי שונות משנת 1922.

חוקר כבוד במדור לטכנולוגיה של מזון, אוניברסיטה קליפורניה (1950).

בשנת 1946 היה נשיא אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בא"י.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3054). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3054