Volume 8

Page 3095

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היתה מהתלמידות הראשונות בבית-הספר העברי "שפה ברורה" בעירה והמשתתפות בחוג הדרמטי שלידו. למדה בגימנסיה בבוצ'אץ' והיתה יו''ר באגודה ציונית לנערות "התקוה'' ואח"כ פעילה בתנועת נוער ציוני "צעירי ציון" בגליציה.

למדה באוניברסיטת וינה וב-1918 הוסמכה לד''ר לרפואה. הוסיפה להתמחות במוסדות לרפואה צבורית ובקורסים אוניברסיטאים בוינה, לבוב וציריך במקצוע רופא למחלות ילדים ותינוקות.

ב-1918 נישאה לד"ר צבי הלר (ראה כרך ו', עמוד 2687).

הוסיפה לעבוד ברפואה צבורית כמומחה למחלות ילדים ותינוקות בבתי-חולים ממשלתיים ובקופות-חולים רשמיות באוסטריה, צ'כיה ופולין. נתנה עזרה רפואית כללית בהתנדבות לתנועות נוער ציוניות, להחלוץ, להשומר הצעיר וכו'.

בראשונה השתתפה כאורחת בקונגרס הציוני ה-11 ב-1913 בוינה, ביחד עם נציג עירה אז ובעלה לעתיד ד''ר צבי הלר.

אחרי מלחמת העולם היתה פעילה במפלגת-העבודה הציונית "התאחדות", שהיתה קשורה עם מפלגת "הפועל הצעיר" בארץ. השתתפה עם בעלה ברוב הקונגרסים הציוניים בצ'כוסלובקיה, שוייץ ואוסטריה, וב-1925 נסעה עם בעלה ישר מהקונגרס הציוני שבוינה לביקור בארץ כאורחת "הפועל הצעיר".

ב-1935 עלתה לארץ עם בעלה, ומאז היא עובדת בתור רופאה בקופת חולים של הסתדרות העובדים, פעילה בהסתדרות ובמפא"י, חברה במועצת פועלי תלאביב ובמועצת מפא"י בתל-אביב, צירה בועידת הפועלות בישראל, חברה במוסדות ההנהלה של איגוד הרופאים חברי ההסתדרות, יוצאת מטעם האיגוד להרצאות מדיציניות לעם ולהסברה וחינוך לשמירת הבריאות במושבות ובמעברות. חברה בועד ארגון הרופאות, במועצת ההסתדרות הרפואית בישראל ובועד הארגון של רופאי ילדים בתל-אביב.

יעקב פלמן

נולד במזריטש (פולניה) בשנת תרכ"ט (1869).

לאביו דב דוד הלוי פלמן (ראה כרך שני, עמוד 785) ולאמו צפורה.

קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה.

בילדותו נתיתם מאמו.

אשתו השניה של אביו, שרה איטה (ראה כרך שני, עמוד 568) גידלה אותו, את אחיו אהרן ליב (ראה כרך שני, עמוד 743) ואחותו סימה, כאם טובה ומסורה.

אחרי שאביו סייר בא"י בראשית תרמ"ג (1883) והכין בית ומשק בכפר סומל (ליד יפו -אז. היום צפון תל-אביב). שקראו לו "אחוזת גינת דוד". האב חזר למזריטש עירו, והכין את משפחתו לעליה לארץ.

בכסלו תרמ"ד (בסוף 1883) עלה עם המשפחה לארץ.

למד תורה בביתו שבפרדס מפי הרב נחמן גדליה ברודר (ראה כרך א', עמוד 178).

בן חמש-עשרה היה כשנרתם מיד עם אביו ואחיו הבכור אהרן ליב לעבודת המשק המעורב ולנטיעת הפרדס, והגיע למומחיות במקצוע, ואחרי פטירת אביו, בתמוז של אותה שנה, המשיך לעבוד במשנה מרץ ומסירות.

האלמנה הצעירה שרה איטה (אמו החורגת) נטלה על עצמה את העול הכבד של הנהלת המשק וגידול בנים גם יחד. ובעזרת הבנים המבוגרים (החורגים) התפתח המשק.

נשא לאשה את חנה פייגה בת הרב בנימין סלנטר.

החתונה נערכה בפאר רב באחוזה שלהם, שני זוגות פרדות הוצאו מן האחוזה, רתומים לשני קרונות גדולות, והקרונות נעצרו ביפו ובפתח-תקוה על יד כל בית המוזמן לחתונה, עד שאספו את המחותנים, לבושי הדר, וכך הובאו בשמחה ובששון אל מקום החתונה. גם השכנים הערבים והשייך בראשם הוזמנו.

נפטר בירושלים תש"ו (1946. . .).

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3095). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3095