Volume 8

Page 3163

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דוד יהלום) בנימין יהלום (כרך א', עמוד 258) קנה על ידם 200 דונם אדמה בכפר סבא (ראשית ההתישבות 1904) לשם נטיעת כרמים. ההשגחה והנטיעות נעשו ע"י דודו הנ"ל.

בשנת 1905 בקר בארץ ומצא, שאת הכרמים בכפר סבא מעבדים ע"י פועלים ערבים מהסביבה. דרש שיזמינו מפתח-תקוה פועלים עברים למשקו, אף שהם קבלו תשלום כפול.

פועליו היו אח"כ מהמתישבים בכפר סבא (בן-ציון זטלר, שיינפלד, סקבין, סוסנובסקי, פריבר, גולדברג ועוד).

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) בקר כמה פעמים בארץ ורכש עוד 100 דונם פרדס למשקו.

עזר לרבים להסתדר בכפר סבא.

בשנת 1914, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, והגרמנים כבשו את וורשה, החרימו את ביהח''ר, רכושו וכספיו בבנקים "נגד קבלות''... ונשאר עם בני משפחתו בחוסר כל. פנה אז אל חברו מילדות המהנדס יחזקאל גרינברג בפטרבורג, שהיה קבלן חשוב לממשלה הרוסית כבניני רכבות, גשרים וכו', וזה הזמין אותו אליו לפטרבורג ומינה אותו למשגיח ולגזבר הראשי בקבלנותו בבנית פסי רכבת באורך של 105 קילומטר בסיביר, בעזרתם של 6 מהנדסים, מומחים ו-800 שבויים אוסטרים.

בסוף שנת 1918 עלה לארץ לישיבת קבע. נתמנה ע"י ידידו המהנדס גרינברג הנ''ל בתור בא-כוחו והגזבר הראשי של חברת "הבונה" בא"י, לבנית בנינים וכו'.

רוב עצי השקדים בכפר סבא נעקרו ע"י הצבא התורכי לצרכי הסקה בשביל הרכבת במלחמת העולם הראשונה, ובן נהרסו בנינים וחמרי הבנין נלקחו לצרכי החפירות בשביל הצבא התורכי. כפר סבא היתה בחזית המלחמה. התבצרות הצבא התורכי במושבה לאחר נסיגתו מפתח-תקוה שנכבשה ע"י האנגלים, נגישות המפקדה התורכית נגד הפליטים היהודים מיפו - תל-אביב וגירושם לצפון הארץ.

הוא לא התיאש והמשיך בנטיעות חדשות על אדמתו במושבה, שהיה מהראשונים ליסודה.

בשנת 1922 היה מהראשונים שקבלו נשק מהממשלה להגן על כפר סבא, אחרי שבפרעות מאי 1921 נאלצו תושבי המושבה לעזבה והערבים עשו בה שמות.

בשנת 1925 עבר מתל-אביב לכפר סבא והמשיך בהנהלת משקו.

עבר זמנים קשים בכפר סבא, בשמירה ובהגנה. עזר למשפחות רבות להסתדר במושבה ע"י מכירת שטחי אדמה במחירים נוחים ובתשלומים וגם הקדיש שטח קרקע למשפחה חנם, וכן תרם 32 דונם אדמה לקהק"ל.

בשנת 1934 היה בין הלוחמים לטובת עבודה עברית במושבה.

זכה לראות בהתגשמות חלומו, מושבה גדולה עם אלפי תושבים ומשקים עברים רבים בסביבתה.

צאצאיו: ברטה אשת המהנדס קופל אבנציק , ד"ר הלל יגלום (רופא, מטובי החוקרים בארץ), שרה אשת לואי ג'ורג' (פריז).

יעקב פורר

נולד בבריסק (רוסיה) בשנת תרל''ד (1874). לאביו יהושע ולאמו שרה.

בשנת תרנ''ג (1893) עלה לארץ יחד עם אחיו עזרא פורר (ראה בכרך זה, עמוד 3150).

קבל חנוך מסורתי.

יחד עם אחיו עזרא נטעו כרם בנחלה שאביהם רכש ברחובות (האב עלה כעבור 10 שנים).

בשנת תרס"ב (1902) נשא לאשה את בתיה בת מרדכי ליב יוספזון (בנה את הבית הראשון ברחובות, בט"ו אב תר"ן-1890), נפטרה ברחובות י"ח טבת תרע"ז-11.1.1917).

היה אכר למופת. כרמו ופרדסו היו מהמשובחים ביותר במושבה. ידע לעבוד, אהב את עבודתו ואהב את העצים וידע לנטוע אהבה להאדמה ולעצים.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3163). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3163