Volume 9

Page 3265

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"תרבות" ושל הקואופרטיבים לחקלאות ולבנין בארץישראל, שנוסדו בעיר זו.

ב-1912 ביקר בארץ בשיירת ציוני רוסיה בהנהגת ד''ר יחיאל צ'לנוב , רכש 250 דונם אדמה בחדרה לנטיעות בשבילו ובשביל הוריו, וכן מגרשים בתל-אביב, חיפה וירושלים. כשחזר מהסיור השתתף עם האחים י. ל. וב. גולדברג בוילנה ביסוד "חברת צפונית-מערבית לנטיעות" למטרת גאולת אדמה והתישבות בארץ-ישרא-ל והיה חבר הנהלת החברה.

ב- 1921 עלה לארץ עם משפחתו ועם הוריו. ההורים התישבו על נחלתם בחדרה, והוא בנה את ביתו בתלאביב (אלנבי 74), פתח בו משרד טכני ובית-מסחר במקצועו וביצע עבודות רבות בתל-אביב, חיפה, ירושלים, טבריה וכו'. השתתף בפעילות צבורית וציונית, היה חבר ועד בית הכנסת הגדול וחבר הנהלת "אהל שם" ו"עונג שבת".

ב-1940 עבר לחדרה והתמסר לפרדסנות ולחקלאות והנו שם חבר הנהלת אפא"י (אגודה שיתופית לפירות בא"י בע"מ), חבר הנהלת הסתדרות החקלאים, חבר המועצה של "פרדס-סינדיקט", חבר הועדה החקלאית שליד עירית חדרה, חבר הנהלת סניף הסתדרות הציונים הכלליים ופעיל בכל מוסדותיה.

צאצאיו: שמעון (מפעילי ההגנה והנוטרות, כיום פקיד ממשלתי), שמואל (כעת שם משפחתו אקרון אגרונום מוסמך, מפעילי ההגנה ומותיקיה, קצין גבוה בצה"ל), שושנה ואלין (ציירת).

דודון רקנטי (חסון)

נולדה באישטיפ (יוגוסלביה, מקודם טורקיה) בשנת תרנ"ח (1898).

לאביה דוד חסון (סוחר תבואות) ולאמה ג'וייה, הגרה בגיל צעיר עם משפחתה לשלוניקי (יון, מקודם טורקיה). קבלה חנוך כללי ומסורתי בבית ספר לבנות של הקהלה היהודית.

בנעוריה הצטרפה לאגודה להתעמלות מכבי. שיחד

עם תרבות הגוף, הפיצה את תורת הלאומיות היהודית בגילוייה השונים בין שכבות העם הרחבות. בראש המכבי עמד המנהיג הציוני אברהם שמואל רקנטי (ראה הערך שלו בכרך א', עמוד 243). מתוך עבודה משותפת הכירו זה את זה ונשאו בשנת 1919.

מן הראשונות שסללו את הדרך להעלת הרמה הרוחנית והחברתית של האשה היהודית בשלוניקי, תוך שמירה קפדנית של ערכי המוסר והצניעות של המשפחה.

מהחלוצות של התנועה הציונית בין הנשים, לקחה חלק פעיל בעבודות המחלקה "בנות מכבי'', השתתפה ביסודן וניהולן של אגודות נשים "התחיה'', ''מוריה", "מזרחי", "ויצו", "ברית נשים לאומיות", "בית יתומות אבוהב".

חברה פעילה בדירקטוריון של הקרן הקימת לישראל ביון.

עמדה תמיד בהקרבה ומסירות נפש לימין בעלה במלחמותיו העזות נגד המתבוללים, הסוציאליסטים למיניהם, הפסבדו-ציוניסטים ובהתקפות נגד הדבות שיריביו הטיחו כלפיו; בפעולותיו המרובות והמסונפות בכל שטחי הלאומיות, הציונות, התרבות העברית והיהדות המסורתית.

כתבה בשנתון המכבי "איל מכביאו" והושיטה עזרה מליאה לבעלה בעריכת השבועון המקסימליסטי הנודע בשפה הצרפתית "פרו-ישראל".

ארחו בביתם, את המעפילים שעברו דרך שלוניקי ושוכנו במכבי; טפלה בהם באהדה וחבה עד הפליגם לארץ ישראל.

בנובמבר 1933 עלתה עם משפחתה לארץ. התענינה. בבעיות צבוריות. פעילה באגודת נשים לאומיות "חרות" ובועד נשים של סמינר לבנות "אור החיים''.

השתתפה במשלחות לטובת האסירות, עקב פעולות המחתרת, אצל לרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל , הרב יעקב טולדנו , ד"ר רפאל אופלטקה ובכלל עסקה בתמידות בפעולות להקלת סבלות קרבנות המרד השלטון הבריטי.

ביתה בארץ ובחוץ לארץ הפך להיות בית ועד לעס

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3265). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3265