Volume 9

Page 3382

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בראשית תרע"ג (סוף 1912) נישאה למורה יצחק פלר. נפטרה בתל-אביב, י"ח טבת תרצ"ח (19372112) והופלה לקבורה בגדרה.

בתה: זיוה אשת דב ספקטור .

נכדיה : תמר, יחיאל, אבנר .

יונה ניימאן

נולד בעקרון בשנת תרנ"א (1891). לאביו צבי (ראה כרך ח', עמוד 3105) ולאמו מינה (מינצה ) בת יונה קינדלר. קבל חנוך מסורתי וכללי.

מאביו ירש את הקול הערב ואת שמחת החיים. יצאו לו מוניטין בשירו ובעוררו את קהל שומעיו לשמחה.

אביו נפטר עליו בילדותו, והוא קבל עליו את עול פרנסת המשפחה בהנהלת חנות המכלת אשר הוריש אביו. ניהל את העסק בשכל וביושר בהדרכת זקנו ובעזרתו של ר' יחזקאל דנין מיפו - תל-אביב (ראה כרך א,'עמוד 480). נשא לאשה את זלדה בת שמואל ומיכלה פרס (מבוני המושבה עקרון).

בקבלו חלקת אדמה מסבו, התמסר לחקלאות בכל מרצו, וכהמשך לקודמיו במשפחה נסה גם הוא כל מיני נסיונות בחקלאות בימים ההם ולא הצליח.

עבר לירושלים והתערה מהר בחיי העיר והצטרף לכובשי העבודה העברית בעירית ירושלים המעורבת (רובם ערבים) ונבחר לחבר ועד עובדי ירושלים והתמסר לעבודה.

נפטר בירושלים, ט' שבט תשי"ב (5.2.1952).

בנו: צבי.

חיים ניימאן

נולד בטולצ'ה, דוברודזה (רומניה) בשנת תרכ''ט (1869).

לאביו מרדכי (כרך א', עמוד 319) ולאמו שפרה שיינדל לבית ברגמן. קבל חנוך מסורתי ולאומי.

בשנת תרמ''ב (1882) הביא אותו אביו לארץ והכניס אותו לביה"ס "מקוה ישראל".

העתידים להיות אכרי עקרון נשלחו למקוה ישראל להשתלם בחקלאות, והוא הצעיר היה מדריכם.

בשנת תרמ"ה (1885) בעלות אביו והמשפחה לארץ לא מצאו את בנם חיים היות והוא נשלח, כתלמיד מצטיין לצרפת להשתלם ואח''כ העבירה אותו פיק"א לאלזיריה ומסרה לו שם חוה גדולה - לנהלה.

נשא אשה והוליד שתי בנות.

רחל גור (גרזובסקי)

נולדה בשנת תרל"ט (1879) בעיר טולצ'ה שבפלך דוברודז'ה, שסופח שנה קודם לכן מטורקיה לרומניה.

לאביה מרדכי ניימן (ראה כרך א', עמוד 319) ולאמה שפרה שיינדל לבית ברגמן. בתרמ''ה עלתה לארץ עם הוריה וכל המשפחה, שהשתקעו בעקרון.

למדה תחילה מפי מלמד שהובא מירושלים ואח"כ בבית-הספר של המושבה, שהמורה בו היה יהודה גור (אז גרוזובסקי) (ראה כרך א', עמוד 244). למדה גם צרפתית, כפי שהיה נהוג בארץ בבתי-הספר במושבות שנתמכו על-ידי הבארון רוטשילד , והשתלמה גם בתרבות, כללית, אבל בעיקר דבקה בתרבות העברית וקיימה בגופה את מצות החלוציות בעזרה בעבודות הבית ואף במשק השדה, כיאות לבת אכר. ביחוד היה תפקידה לטפל בתנור הצבורי של המושבה הקטנה לאפיה ולהטמנת חמין לכבוד שבת.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3382). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3382