Volume 1

Page 395

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

של הימים ההם, וקטע ממנו תורגם מאידיש ופורסם ע"י א. דרויאנוב בספרו "מימים ראשונים" כדלקמן:

"אתה בעינינו היה כשליח-צבור, עיני כל ישראל אליכם, ועליך להתבונן אל הארץ בעין פקוחה, הטובה היא אם רעה. כיצד נוהגים שם וכיצד חיים שם הן מאנשי מקומנו אתה ולא חיית ברוסיא חיי דחקות חלילה, ויודע אתה שגם כל החבורה שלנו אינה חיה

חיי דחקות, חס ושלום. אבל יש בענין זה רוח ממרום, שנמשך לבנו לארץ הקדושה, על כן יש להסתכל בכל דבר ראית חכם ונבון ולראות את העם, את הערביאים, אם נוכל להתקים עמהם, כי יעבדו לנו את אדמתנו, כי ידוע שחבורתנו אינה מסוגלת מלכתחלה לעבוד עבודה גופנית ואין אנו רגילים בה, ונשותינו אינן מסוגלות לכבס לבנים ולשאוב מים. וכיצד הוא סדר האכילה שם. אם כל השבוע בשר אם חלב - ואני מבקש אהובי-ידידי לכתוב לי הכל בפרוטרוט".

התישב בואדי חנין (נס ציונה) והיה מראשוני המקום. סבל קשה והתענה בחבלי ההסתגלות לתנאים החדשים.

נפטר ונקבר בראשון-לציון בג' שבט תרס"ה. בנו: דוב .

אליעזר ליפא יפה

נולד י"ט טבת תרמ"ב בכפר יוניאיצי, מחוז חוטין, פלך בסרביה, לאביו ראובן (תלמיד חכם ומופלג בתורה, היו פונים אליו מכל הסביבה בשאלות שונות בענינים דתיים, לא קיבל שכר עבור זה, כי לא רצה לעשות את התורה קרדם לחפור בו. התפרנס מהנהלת חשבונות. מצאצאי הרב מרדכי יפה בעל "הלבושים") ולאמו חיה שרה .

קיבל חינוך תורני ושקד על לימודיו בחיבה מיוחדת, היתה לו גם נטיה רבה וכשרון למכונאות והמציא המצאות שונות (עט נובע, מכונות יד שונות). נמשך מנערותו לציונות ויסד בכפר מולדתו אגודה ציונית בשם "דורש ציון", לאגודה זו הצטרפו נוער וגם יהודים זקנים, תלמידי חכמים ואדוקים. בהשפעתו הש

תתפו כל תושבי הכפר היהודים בפעולות הציוניות: ברכישת מניות הבנק הציוני, אוסף כספים לישוב ארץישראל, קנית יינות "כרמל" ועוד. - באותו זמן פירסם ב"המליץ" קול קורא ותכנית לעלית צעירים לארץישראל, לקנית קרקעות ולבנין מושבות אך דבר ממשי לא יצא מזה מכיון שועד חובבי ציון באודיסה לא עודד את העליה לארץ-ישראל בימים ההם.

אחר שהשתלם במכונאות יצא בתרס"ד לארצות הברית, המשיך בפעילות ציונית, יסד את האגודה הציונית "התחיה" וארגון למושב עובדים בשם "האכר-הצעיר" מחוגי התלמידים של בית הספר החקלאי בוודביין והוציא בעריכתו עתון בשם זה. בתכנית זו היתה הכשרה חקלאית לחברים וצבירת אמצעים ראשונים להתישבות בארץ-ישראל על יסודות של משמעת חברתית וחיי קומונה בזמן הראשון עד עלייתם על הקרקע.

בתרס"ה יסד את הסתדרות "החלוץ" באמריקה במגמה - הכשרה לעלית חבריה לארץ-ישראל.

בתר"ע עלה לארץ לשם התישבות במושב עובדים. מראשית בואו ארצה התמסר לעסקנות ציבורית ופעולתו הראשונה היתה להלחם בעבודה זרה על אדמת ישראל כחבר מפלגת "הפועל הצעיר" שהשתייך אליה מהרגע הראשון לבואו ארצה.

את עבודתו הראשונה עבד בעין גנים ליד פתחתקוה לא כטירון כי אם כאדם הבקי בעבודה החקלאית שקיבל לשם זה הכשרה בקליפורניה בארצות הברית.

אחר-כך עבר לעבוד בכנרת.

בתרע"ב יסד בכנרת את קבוצת "האכר הצעיר" שכללה ארבעה חברים וחברה אחת מאמריקה (א. ל. יפה, מלך לוין, דב קליי (נרצח בתרע"ה במלחמיה), קריצבסקי (חזר לחוץ לארץ) וחנה אנטופולסקי - כעת אשת אריה לוין בכפר יחזקאל) וחמשה חברים וחברה אחת מפועלי הארץ (יוסף זוסמן (נרצח בתרע"ד בסביבת ירושלים), אפשטין (נטעים), ש. ד. יפה (אחיו), שמעון מקלר והדסה יפה - לוין ז"ל (אחותו).

הקבוצה (שנקראה "הקבוצה האמריקאית") שהצליחה במובן המשקי הודות למומחיות החברים מאמריקה וכשרונם בארגון העבודה, התקימה שנה אחת. בתרע"ג

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 395). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/395