Volume 11

Page 3795

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אשת ד"ר אליקום ון-יסבורד (שהיה הרופא הראשי של המושבה ראשון לציון, אשת אהרן כץ (מנהל בית ספר עברי בשיקאגו).

גדעון אבולעפיה

נולד ביפו בשנת תרנ"ז (1897).

לאביו שלמה (ראה כרך א', עמוד 491) ולאמו רבקה (ראה כרך ט', עמוד 3269) בת יעקב פרץ פריימן (ראה כרך ט', עמוד 3295).

מצד אביו - חטר מגזע תלמודים, מקובלים ופייטנים מפורסמים בספרד ורבנים מופלגים משרתי צבור אשר מהם כיהנו פאר בתקופות שונות בראש הרבנות בירושלים ובערי א"י הקדושות האחרות וארצות השכנות. מתוכם יצא בונה העיר טבריה מחדש הרב חיים נסים אבולעפיה מאיזמיר (כרך א', עמוד 105), שהוזמן ע"י השייך טאהר אל-עאמר "מלך הגליל" (בשנת ת"ק 1940) ושהחזיר את עטרת תפארתה ליושנה לפני יותר ממאתיים שנה.

סבו, מצד אמו - היה אחד מעשרת מיסדיה של המושבה ראשון לציון בשנת תרמ"ב (1882), והוריו שלמה ורבקה היו מ-60 ממיסדי "אחוזת בית" - היא "תל-אביב" (1909) ושמותיהם חרותים בראש רשימת המיסדים על מצבת הזכרון-למיסדי העיר בשדרות רוטשילד.

את השכלתו קיבל בבית הספר היסודי של כי''ח, בפרער הצרפתי ביפו ובגימנסיה העברית הרצליה בתלאביב.

בילדותו, נפטר אביו: נאלץ להזניח את לימודיו ולדאוג יחד עם אחיו הבכור רפאל (ראה כרך ה', עמוד 2386) את דאגת פרנסת המשפחה.

היה פעיל במכבי תל-אביב, וחבר הועד שלה.

נתקבל כפקיד ב"המשרד הארצי-ישראלי" בהנהלתם של הד''ר ארתור רופין וד"ר יעקב טהון . בתל-אביב.

בשנת 1920 התמזג המשרד הא''י עם המשרד של ועד הצירים לא"י בירושלים ועבד שם עד ראשית 1923.

לפי הזמנת הלשכה הראשית של קרן היסוד בלונדון יצא לאנגליה ונתמנה לסגן הגזבר של קרן היסוד וכיהן בתפקידו זה כארבע שנים, ובערבים המשיך את לימודיו בבית ספר לכלכלה.

כשהוחלט בקיץ 1926 להעתיק את משרדי הלשכה הראשית של קרן היסוד מלונדון לירושלים, הוטל ביצוע המשימה הזאת על שלושת העובדים המרכזיים של הלשכה: אברהם אליצור-אוליצקי, גדעון אבול עפיה וליאון הרמן, ותודות להם הוקם בירושלים משרד נאה ומסודר על כל מנגנונו הדרוש.

הוא היה מטפל בדינים וחשבונות הכספיים שהיו מתקבלים מדי חודש בחודשו מהסניפים השונים של קרן היסוד בגולה, מביאם לידי אחידות ומכשירם להגשה בפני הנהלת המוסד.

בשנת 1935, אחרי 12 שנות שרות בלשכה הראשית של "קרן היסוד" עבר למשרדה של חברת החשמל הא"י בחיפה לפי הזמנתו של פנחס רוטנברג, ועם קום מדינת ישראל, הוזמן לתפקיד אחראי במשרד האוצר, והיה ממונה על תקציבי המדינה.

בשנת 1956 נתמנה לעוזרו של משנה המנהל הכללי של האוצר, ובמשרד זו שימש עד יומו האחרון.

נפטר בירושלים, כ"ט טבת תשי"ח (21.1.1959).

שלמה לייב גרוס

נולד בעיר כשנוב (פולין), י"ב אדר תרע"ד (8 במאי 1914).

לאביו ר' ישכר-דב ולאמו מלכה-פרל בת הרב דב בריש ויידנפלד . אביו שהתיחס על בית הרבי מרדומסק, היה סוחר

ספרי רומ"ל וחנותו היתה בית-ועד לחכמים, שבאו לשם לשמוע מפיו אמרי-שפר ומילי דחכמים. סבו מצד האב, ר' אפרים הלוי זיידנר-גרוס , היה בעל בית-דפוס גדול בבנדין והדפיס בו את ספריו של הרבי מרדומסק : "תפארת שלמה", "חסד לאברהם" ו"כנסת יחזקאל" ו

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3795). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3795