Volume 11

Page 3859

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לקצין המשפטית ליד שלטונות הצבא. כאשר הוצע לו לחזור לעבודתו הקודמת במצרים, סירב, והחליט להישאר בא"י.

אחרי שא"י שוחררה לגמרי מעול התורכים והוקמה האדמניסטרציה האזרחית (1920) נתמנה לאחד משלושת המזכירים שהיוו יחד עם הנציב העליון סיר הרברט סמואל (אח''כ - לורד).

הנציב העליון הוא דודה של רעיתו של בנטוויץ.

בתור יועץ משפטי ותובע כללי של ממשלת א"י בתואר לויטננט קולונל, הניח את היסודות לחקיקת

חוקי המנדט - על הטוב שבהם והרע שבהם. אך בעיני הערבים נחשב לציוני. בעיני היהודים נחשב למתון יתר על המידה. התאים את החוק התורכי לצרכי ההווה.

לאחר פרעות תרפ"ט (1929) והשחיטה בחברון, הרגיז במיוחד את הערבים כאחראי למשפטים המרובים נגד הפורעים והמרצחים, ויום אחד נערכה התנקשות בחייו. ליד משרדו - ערבי צעיר ירה אליו מאקדוחו, למזלו נפצע רק ברגלו.

הגיש עזרה רבה להרב הראשי א. י. הכהן קוק זצ"ל בענינים הדתיים בארץ.

כל עוד היה הנציב העליון הרברט סמואל בשלטון, ואחריו הפילדמרשל לורד פלומר , הסתדרו העניינים - איך שהוא, על אף כל הטענות וההתקפות שבאו נגדו. רק כשבא הנציב העליון צ'נסלור , נתעוררה ה"בעיה", ניצב זה לא יכול היה להשלים עם המחשבה שיהודי (ואף נתין בריטי) יתפוש עמדה כה אחראית וחשובה בממשלה. הוצע לו לצאת לקפריסין ולקבל על עצמו משרה יותר גבוהה כהונת זקן השופטים במושבת הכתר. סירב והגיש בשנת 1931 את התפטרותו.

בית הנבחרים בלונדון נאלץ לחוקק חוק מיוחד כדי שלא יקפח את זכותו לפנסיה עקב התפטרותו מרצונו הטוב.

בשנות 1919-25 היה יו"ר ועד היתומים בא"י.

בשנת 1933 נתמנה למרצה "לחוק השלום הבינ

לאומי בקאתדרה לחוק בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.

היה קשור עם קבוצת הד"ר מגנס ו"ברית שלום'' והביע לא פעם את דעותיו ברבים, ברוח האידיאולוגיה של קבוצה זו, שלא רכשה את לבות הערבים והעלתה רוגז רב בקרב היהודים.

קשריו אלה עם הנ"ל הביאו את תלמידיו לערוך הפגנה סוערת נגדו בשעת הרצאתו הפומבית הראשונה באוניברסיטה על הר הצופים.

בשנות 1929-34 היה מרצה באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג (הולנד).

משנת 1933 בא-כוח היהודים בחבר הלאומים בעניני הפליטים וכן מנהל הנציבות העליונה לפליטי גרמניה בלונדון.

פעיל בעניני האוניברסיטה העברית ועומד בראש הועד באנגליה.

דואג לסטודנטים מישראל הלומדים באנגליה, משיג סטיפנדיות עבור חוקרים ישראליים היוצאים להשתלמות.

ביתו בלונדון משמש כתובת לכל מי שבא בשם האוניברסיטה העברית.

עומד בראש הועד היהודי העולמי להחזרת הרכוש ולהשגת הפיצויים האישיים.

ספריו : "פילון היהודי" (באנגלית, 1910);

"יוספוס" (1912); "אנגליה בא"י" (1932); "ארץ ישראל" (1934); "היהודים" (1935); "התחוקה בא"י" (1918-25), 1926 ; "שיטת המנדטים", 1930 .בעברית - "חבר הלאומים והמשטר הבינלאומי החדש" 1932()"הדתות והבינלאומיות" (1934): "היסודות הדתיים של האינטרנאציונליזם".

בראשית מלחמת העולם פרסם ספר אוטוביוגראפי, פרשת חייו "הנודד בין שני עולמות" וטרם הושלם.

יחד עם אחותו מארג'רי כתבו את הביוגראפיה של אביהם ושל אחותם ניטה.

כתב הרבה מאמרים פו''ב ומדעיים.

בעל תואר של אות כבוד גבוה בריטי: או-ב-אי.

Author: The Law of Private Property in War, 1907; Philo-Judaeus, 1909; The Declaration of London, 1909; Domicile and Succession, 1910; Josephus, 1911; Practice of the Privy Council, 1912, 3rd ed., 1929; Hellenism, 1918; The Mandates System, 1930; England in Palestine, 1932; The Religious Foundations of Internationalism, 1933; Palestine, 1934; The Jews, 1934; The Refugees from Germany, 1936; Solomon Schechter, 1938; Wanderer Between Two Worlds, 1941; Judea Lives Again, 1944; Jewish Youth Comes Home, 1944; Wanderer in War, 1946; From Geneva to San ;1950Francisco, 1946; I Understand the Risks, ;1950Commentary on the Charter of the UN, .1952Israel,

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3859). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3859