Volume 12

Page 3956

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הצעיר" והשתתף בכתיבה בספר הזכרון לקהילות דרוהוביטש-בוריסלאב.

בנותיו: חיה אשת שלמה שמגר (שמואלביץ, עתונאי), דבורה (מורה) אשת יצחק אהלי (מנהל תחנת טרקטורים של הסוכנות היהודית בדרום הארץ), יונה אשת צדוק מכטי (מדריך חקלאי באיזור באר-שבע).

אשר ברנשטיין

נולד בטנטורה (ליד זכרון-יעקב) בשנת תרנ"ב (1892).

לאביו מרדכי בונשטיין (ראה כרך ב', עמוד 777) ולאמו חיה-רחל לבית יעקבסון (מראשוני ראש פינה וזכרון-יעקב).

קיבל חינוך בבי"ס עממי, ואח"כ במשך 3 שנים בבית ספר טכני בשווייץ.

לאחר עשר שנות שבתם בכפר הערבי טנטורה, סמוך לבית החרושת לזכוכית שהוקם בזמנו ע"י מאיר דיזנגוף בעזרת הבארון אדמונד דה-רוטשילד ("הנדיב הידוע") עלו להתישב בזכרון-יעקב, אחרי שסבלו בטנטורה מהקדחת.

מילדותו עזר למשפחתו בחקלאות ונהיה לאכר חרוץ למופת.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא התורכי יעלה לדרגת קצין. שירת בירושלים ובנגב וזמן מה היד. מושל בית-גאללה הנוצרית שבין ירושלים וביתלחם.

בשנת 1913 נשא לאשה את רחל בת אדלה ואברהם זאב גולדשטיין (ממיסדי זכרון-יעקב).

היה יושב ראש ועד המושבה, יו"ר הועד החקלאי.

לאחר פטירת אביו נתמנה במקומו לגבאי ראשבבית הכנסת הגדול "אוהל יעקב" בזכרון-יעקב.

היה מעורה כל ימיו בחיים הצבוריים של מושבתו, בהגנתה ובמוסדות חסד וצדקה וחברה קדישא ועוד.

נפטר בזכרון-יעקב, י"ד תשרי תשי''ט (28.9.1958).

יוסף איזנשטין

נולד בסטרוא (שבמזרח גליציה) א' אב תרל"ז (12,7.1877).

לאביו אהרן (הדור הששי לב"ח ודור רביעי ל"קצות החושן" מצד אמו) ולאמו רחל בת ר' אברהם אבא טולומן.

קיבל חינוך מסורתי אצל הרה"ג בעל המחבר "הרי השמים".

בגיל 17 עבר לגור בסטאניסלאבוב.

בשנת תרס"ב נשא לאשה את צפורה (פייגה) בת בנימין פלדבאו (נפטרה ברמת-גן, כ' שבט תשי"ג).

עסק במסחר מנופקטורה.

היה מעסקני המזרחי בחו"ל. היה חבר ועד הקהילה בסטאניסלאבוב.

באלול תרצ"ו (1936) עלה לארץ.

ברמת-גן נבחר ליושב-ראש המזרחי והמועצה הדתית.

השתתף בכינוסים של הסתדרות המזרחי.

פעיל בגמילת חסדים בהיקף גדול.

כתב הקדמה לספר אביו "בית אהרן", פלפל בסוגיות הש"ס.

בניו: יונה איתן איזנשטיין (ראה כרך ה', עמוד 2265), הרב ד"ר אהרן איזנשטיין ז"ל (נרצח ע"י הנאצים בהושענה רבה תש"ג).

יעקב תמשיס

נולד בזכרון-יעקב בשנת תרנ"ה (27.12.1894).

לאביו מתתיהו ולאמו דבורה לבית לבנגרובן (סוחרים ידועים בעורות ברוסיה שעברו לרומניה).

עם יסוד זכרון-יעקב (1882) עלו הוריו לארץ עם 3 ילדיהם (מאיר, שרה ויעקב ) יחד עם 50 משפחות אחרות מרומניה והתישבו ב"זמארין" (אח"כ זכרון יעקב) שרכשוה מבעליהם הערבים. הקימו משק חקלאי, נטעו כרמים והשתתפו בשמירה ובהגנה.

האב מתתיהו היה ממייסדי ועד המושבה וזמן רב שימש כיו"ר הועד.

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 3956). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/3956