היה חבר פעיל בארגון הסטודנטים היהודים וכתב העתון "דאס יודישע אכהו" - )Echo(ההד היהודי שהופיע בוינה.
היה חבר פעיל בליגה שפעלה למען ידידות בין יהודים ונוצרים, ובקונגרס הבינלאומי שהתקיים בבזל ייצג את יהדות אוסטריה.
כתב מאמר בחריפות "הסטודנטים שואלים את הפנסיה" נגד עמדת הכנסיה בבעית האנטישמיות. שבאה לידי ביטויה בתשובתו של הכומר המלומד לשאלתו של סטודנט בוינה, שהיה מעונין לדעת את יחסו של הכניסיה הקטולית לבעיה זו.
בשנת 1952 פרסם ספר (בגרמנית) "די סוציאלע צוזמנזצוג דער יודן גמיינדע אין וויען פון 1784-1848''. הספר הוכן כעבודת הדוקטורט.
ביום 30 לאוגוסט 1954 עלה לארץ.
בשנת 1955 נשא לאשה את פורטונה בת דוד פרנקו , ממצרים.
ניהל ואירגן מחדש את הנהלת הספרים בכפר צבי סיטרין, כפר אחים, גבעת עדה ובקואופרטיב חקלאי ובוני זכרון יעקב.
מזכיר הועד החקלאי בזכרון יעקב.
חבר הנהלת ברית פקוח "האכר".
צאצאיו: מרגריטה אורה, שמואל רון.
הרב סעדיה חוזה
נולד כ"ז אב תרע"ז (15.8.1917) בעיר מנזל שבמחוז תעז בתימן.
לאביו יפת-רצון חוזה (שהיה רבם של יהודי מחוז תעז והתפרנס בעבודה במקצוע צורף כסף וזהב) ולאמו חנה בת הרב יפת יעקב .
למר תורה מפי אביו ורבנים אחרים ובשנתו ה-16 הוסמך לשחיטה, ואחרי לימוד נוסף הוסמך לרבנות. נסע לעדן, המשיך ללמוד בישיבת משה בנין שילה והוסמך גם על-ידי הרב הראשי וחברי בית-הדין של קהילת עדן.
בשנת תרצ"ג נשא לאשה את לאה בת סעדיה יפהצאירי ובשנת תש"א את יונה בת אברהם צאירי (שתיהן ממשפחת צאירי , המתיחסת על המקובל-המשורר רבי שלום שבזי) .
התפרנס מעבודה במקצוע של אביו ושירת כמוהו את בני עדתו בתור שוחט ומוהל ורב ומנהל שיעורי תורה בציבור, וכן שיתף פעולה עם העוסקים בחשאי בארגון העליה מתימן.
בשנת תש"ב (1942) עלה לארץ עם משפחתו. עבד שנה אחת בפרדסי הרצליה ובערבים מילא תפקידי רבנות והדרכה רוחנית לבני עדתו. המשיך שנתיים באבן יהודה בשני עיסוקיו ויסד בית-כנסת לבני עדתו, ששכנו תחילה במחנה אהלים ואח"כ בשיכון "עין יעקב". בשנת תש"ה עבר לרמת-גן והתמסר למתן שרותי דת לבני עדתו לפי תנאי העבודה בשכר הנהוגים בארצנו. עבר בחינות בהלכה אצל רבנים גדולים בירושלים ובתל-אביב וברמתגן וקיבל אישורים לסמיכות לרבנות שהביא מתימן. השקיע עבודה ארגונית ביסוד ששה בתי-כנסת לעולי תימן בשכונות שונות של רמת-גן, הנהיג שעורי תורה בהברה תימנית.
נבחר (בשנת תשי"ב) להנהלת המועצה הדתית, לועד העדה התימנית, למועצה המרכזית של עדות המזרח לבית הכנסת הגדול, ליו"ר מועצת העדה התימנית. ובתפקידו הקבוע בתור רב ומדריך כללי מקומי הנו נותן לבני עדתו הדרכה דתית והשגחה כללית ורבנית.
שירת בהגנה ובמלחמת הקוממיות שירת בצבא.
צאצאיו: סגולה אשת סעדיה שרעבי, שלום (למד בישיבה חקלאית וגמר במקוה ישראל), יחיאל, נצח , חבצלת.
יחיאל קלינמן
נולד ל' מרחשון תרס"ט (23.11.1908) בפינסק, רוסיה הלבנה.
לאביו ירחמיאל (מורה, ממיסדי החדר המתוקן, לפי ספר-יוחסין משפחתי מוצאו משבט בנימין) ולאמו בריינה בת דב ברנשטיין .
למד בחדר המתוקן, בגימנסיה ריאלית "תרבות" ב