Volume 12

Page 4064

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אברהם אבא פיפר

נולד בזורק (פולין) באדר תר"ן (2.3.1890),

לאביו יהודה פיפר (מחסידי קוסוב) ולאמו רבקה רחל בת הרב מנחם מנדל קרן.

קיבל חינוך מסורתי בחדר וכללי.

היה פעיל בועידות ציוניות שונות (תרבות) בסטנוסלו (גליציה).

בשנת 1920 נשא לאשה את יוטה בת ר' דוד משה דיקר.

ביום 20 לפברואר 1939 עלה לארץ.

יו"ר ועד בית הכנסת "נחלת אבות" בתל-אביב.

מפעילי הסתדרות המזרחי והפועל המזרחי בארץ.

מנהל בית חרושת "גרב".

צאצאיו: גרשון, לומבי אשת מכס לנדאו (לונדון), דבורה (היתה קצינה בצה"ל).

אברהם זוסמן

כנויו: ר' אברהם טלז'ר (ע"ש עיר מולדתו).

נולד בטלז (ליטא) בשנת תרצ"א (1831).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות והשתלם בהשכלה ובמדעים שונים.

מטלז נסע לוילנה והתידד שם עם הרב אברהם אהרן ורנר זצ"ל, שהיה אח"כ הרב הראשי לקהילת "מחזיקי הדת" בלונדון (אביו של הרב ברוך חומה . ראה כרך י"א, עמוד 3794).

כבן עשרים וחמש היה כשעלה לארץ.

זמן מה היה מלמד תלמוד בתלמוד תורה.

היה תלמיד חכם ותקיף בדעתו. לא נשא פנים לשום הדיינים ואת כל אנשי ירושלים. היה אומר - שאנשי אדם, מבקר שנון היה. היה מבקר את הרבנים ואת ירושלים לא טעמו טעם של השכלה ומדעים, ואינם יודעים פשוטו של מקרא. חזנים אינם יודעים חזנות. היה קפדן ורגזן ומבודד מן הבריות. התרחק מקיר "המזרח" ומכל "משרה צבורית".

מפני אופיו האמיץ, דיבר פעם בגלוי לב להרב

שמואל סלנט זצ"ל (ראה כרף א', עמוד 284) דברים חריפים בנוגע להמחלוקת הידועה בענין הרב מרדשקוביץ, ואחד הקנאים ר' לייב ב"ר משה חיים חפץ, התרגז והטיל חרם עליו. ויגער הרב סלנט בהמתרים, ויצוה עליו ללכת תיכף אל זוסמן ולהתיר את החרם, וגם לפיסו. הרב סלנט הסביר את דבריו: מפני שר' אברהם זוסמן לא דיבר רכילות מאחורי גבי, אלא שדיבר מה שדיבר, בפני, סימן הוא שכוונתו היתה רצויה".

נלחם תמיד עם הממונים על הכוללים, בדרשו מהם תמיד את צדקת הציבור.

בכ"ה כסלו תרל"ג (סוף 1872) היה יחד עם ישראל דב פרומקין (ראה כרך א', עמוד 489) ומיכל הכהן (ראה כרך א', עמוד 373) ממיסדי חברת "תפארת ירושלים", לטיפוח האחדות בין אשכנזים לספרדים ולקידום תרבותי של הישוב בירושלים.

באלול תרל"ד יסד יחד עם ר' מיכל הכהן הירחון "האריאל" אינפורמטי מדעי ובקורת (שהיה רחוק מכל מפלגתיות קיצוניות) נתמנה זוסמן לחבר ועורך המערכת. לא קיבל כתב-יד להדפסה, אם לא עבר עליו תחילה, והנהיג כעין צנזורה פנימית בדפוס.

עמדתו זו היתה בעוכריהם, שכן, בהיותו בלתי מפלגתי, לא נתמך משום צד, ובהיותו מחוסר בית דפוס משל עצמו, היה בעל הדפוס נוטל לעצמו זכות צנזורה על העתון והיה מסרב להדפיס דברים שלא

היו לפי רוחו. לכן נסעו שני השותפים, בעלי העתון לוינה (תרל"ו) ובהשתדלות ידידם הרב המטיף ד"ר אהרן ילינק , נתקבלו לראיון, אצל הקיסר פרנץ יוזף וביקשו ממנו (שבהיותו בעל התואר "מלך ירושלים") שיעזור להם ברכישת מכונות דפוס כדי שיוכלו להפיץ תרבות והשכלה בעיר הקודש. הם מצאו חן בעיניו, ונעתר לבקשתם, וכשהגיעו חזרה לירושלים כבר מצאו מכונות דפוס משוכללות עם כל המכשירים וגם מכבש (הנמצא עד היום בדפוס כיני בירושלים) בקנה מידה של אותו זמן.

אז חירשו את עתונם (בתמוז תרל"ו = 1876). אח"כ התקשרו בשותפות עם ידידם ר' ישראל דב פרומקין, מיזגו את "האריאל" עם "החבצלת", והחל מגליון 17

APA citation

Tidhar, D. (1962). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 12, p. 4064). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/12/4064