Volume 13

Page 4280

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1936 נשא לאשה את מלכה (עטיל) בת ר' (חיים) אהרן סגל (ממשפחת ר' מנדל מוויטבסק, מצאצאי השל"ה הקדוש זצ"ל. ראה כרך ט', עמוד 3374).

חבר הנהלת בית הכנסת "היכל מאיר".

היה חבר ההגנה ומשטרה מיוחדת.

מנהל חברה.

צאצאיו: אריה ריבלין (מהנדס חשמל), רחל, עוזי.

אליהו אלגזי

נולד בעיר סיליבריה (תורכיה), ביום ד' בתמוז, תרל"ו (1876).

לאביו משה (סוחר) ולאמו תמר (שהיתה אשה צדקנית וידועה במעשיה הטובים בעירה.

קיבל חינוך מסורתי. מנעוריו הראה נטייה לעסקנות ציבורית. יסד בעירו

את אגודת "אור החיים" שטיפלה בענייני צדקה, ושהיתה מסונפת ל"אור החיים" המרכזי בקושטא.

נשא לאשה את שולטנה בת מזל נאון מעיר טיקורדה (תורכיה) (נפטרה בתל-אביב, ט' סיון, תשי"ב).

בשנת 1913 היגר לקושטא, יחד עם תושבי סיליבריה, כתוצאה ממלחמת הבלקן. כאן חיבר חוברת בשם "הגדה של פסח" שתיארה את ההגירה והעזרה שהגיש הג'וינט למהגרים. החוברת נדפסה בסיוע הג'וינט ודמי מכירתה ניתנו לו, למען עלייתו לארץ ישראל, ואמנם בשנת 1914 עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בטבריה.

בשנת 1920, בתום מלחמת העולם הראשונה עבר לתל-אביב.

מיד לבואו לתל-אביב, החל שוב בעבודתו הציבורית.

בשנת 1924 הוא מייסד יחד עם חברו משה בן-עזרא את אגודת "עזרת-חולים" שנשיאה היה הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ראשון לציון ורב ראשי לארץ ישראל. ומזכירה - המשורר יעקב רימון. מיום שיסדו אגודה זו, הוא פעיל בה ומשמש גזברה עד היום.

לא הסתפק בהגשת עזרה ברופא ורפואות, הוא חלם שנים רבות על הקמת מרפאה ואמנם במשך שנים רבות אסף פרוטה לפרוטה עד שרכש מגרש במרכז מסחרי, רחוב זבולון 18, שעליו הקימה "עזרת חולים" בניין

בן שתי קומות, בקומה הראשונה נבנו חנויות שדמי השכרתן משמשים את צרכי האגודה ובקומה השנייה פתח מרפאה בששה חדרים. במרפאה זו עבדו רופאים בכל המקצועות. המרפאה היתה מצויידת במכשירי ריפוי חדשים והצטיינה בסידורה. אלפי חולים עברו דרך מרפאה זו, שקיבלו רופא ורפואות חינם, תמיכה כספית להבראה וכו'.

לפני הקמת הבניין, שימש חדרו הצר בו היה גר עם אשתו וילדיו למשרד אגודת "עזרת חולים". זכה שמשפחתו עמדה לימינו ועזרה על ידו במפעל העזרה לחולים. אשתו המנוחה, שהיתה אשה כשרה וחסודה, נדבנית וצדקנית, היתה מקבלת את חברי הוועד לישיבות ואת החולים שהיו פונים לדירתה הצרה בסבר פנים יפות, עודדה והלהיבה להגברת עשיית החסד עם החולים הזקוקים.

עם הקמת המרפאה, החל לרקום חלום חדש, הקמת בית-חולים. בהשתדלותו האישית השיגה "עזרת-חולים" מגרש ב"גבעת-רמב"ם" ושבעה מגרשים בחולון. היו אלה שתי תרומות חשובות שהושגו על ידו ל"עזרת חולים". ברם, בגלל מלחמת השחרור וקשיים שנערמו על דרכה של האגודה, לא נתגשם חלום זה. בימי מלחמת השחרור, נחלץ לפעולה למען פליטי סביבות תל-אביב והעמיד את המרפאה על מלוא עזרתה הרפואית לפליטים.

בשנת 1960 כאשר זיקנתו ריתקה אותו לביתו, נתן דעתו ולבו על גורל עתידה של "עזרת חולים" לאחר אריכות ימיו, ואז הוא מוסר למוסד "מפעל אור החיים" בבני-ברק, באמצעות עסקנים מנכבדי היהודים הספרדים: רבי רפאל הלל ומר משה פרדו את המגרש של "עזרתחולים" ב"גבעת רמב"ם", ואת בניין המרפאה העביר לישיבת "פורת יוסף" בירושלים, וביום 6.3.61 חתמו חברי ועד "עזרת-חולים" על הסכם שלפיו עבר כל הבניין בן שתי הקומות והחנויות וכל הרכוש השייך ל"עזרתחולים" לבעלותה של ישיבת "פורת יוסף" בירושלים, בתנאי ש"פורת יוסף" תקים סניף של הישיבה בבנין "עזרת-חולים" ללומדי תורה בלבד. הודות לפעולתו זו, קיים כבר בבניין "עזרת-חולים" סניף ישיבת "פורתיוסף" בתל-אביב, שבו לומדים אברכים מוסמכים לרבנות, הדורשים בפני קהל בדברי-תורה ומגידים שיעורים בבתי כנסת בסביבות תל-אביב.

בהיותו ניחן בלב טוב וברגש אהבה לזולת, על אף זיקנתו עודנו ממשיך בפעילותו הציבורית, אוסף תרומות ומחלקן לנזקקים, מרבה ב"מתן בסתר", עומד בראש פעולת "תיקון כרת" בבית-הכנסת "אליהו הנביא''. ביתו פתוח לרווחה כתמיד לכל קשי-יום ומרי-נפש, ומקשיב לשיח לבם, ומשתדל להקל על סבלם ככל האפשר.

צאצאיו: משה ז"ל (ראה בכרך זה), תמר, מלכה אשת דוד רוזן, מזל אשת אהרן לוי, לאה.

ד"ר מנשה אשכנזי (נימצ'יק)

נולד בוורשה (פולין), בשנת תר"ס (15.4.1900). לאביו אברהם נימצ'יק (נכדו של הרב הגאון אפרים

APA citation

Tidhar, D. (1963). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 13, p. 4280). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/13/4280