Volume 15

Page 4742

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מצאצאי ר' נחום מצ'רנוביל, ר' פינחס מקוריץ ור' דוד לאה'קס, תלמיד הבעל שם טוב). בבריסק היה מזכיר הועד הגלילי והמטפל בעבודה הפדגוגית של "תרבות" בפולסיה, פעל להרחבת רשת בתי הספר העבריים, ממייסדי הסתדרות המורים כפולין ומארגני ועידתה הראשונה בבריסק. פירסם מאמרים פדגוגיים ב"פאלק און לאנד" (בטאון מפלגת העבודה הציונית "התאחדות"), "אונזער קינד" ובכתבי-עת אחרים.

היה מעורה בחיי הציבור ופעיל בקרן הקימת ובקרן היסוד.

חבר המרכז של "התאחדות" ויושב ראש הסניף בבריסק, פעל לאירגון תנועת הנוער "גורדוניה".

בכסלו תרפ"ג (דצמבר 1932) הגיע לארץ עם בני ביתו, נתקבל למורה בבית-הספר כפר-מל"ל, ושם יסד בשביל שמונה ישובים בשרון הדרומי "בית ספר משותף לילדי העובדים בשרון על שם יוסף אהרו נוביץ'" , תש"י (1950).

יושב ראש של סניף המורים בשרון, מיוצרי חוג "אל המקור". השואף לחינוך המבוסס על הנצחי שבמחשבת האומה ועל עצמיותה המוסרית והתרבותית.

חבר ההגנה ומילא תפקיד "קצין תרבות".

בפעילותו למען הקרן הקימת יזם הרשמות רבות של מאורעות ואישים בספר הזהב או נטיעות עצים על שמם, ביניהם רשם בית הספר את מלך דנמארק המנוח, כריסטיאן ,Xשהציל יהודים מידי הנאצים. מזכירו הפרטי של מלך דניה, בנו של המלך כריסטיאן, שלח לו מכתב תודה בשם המלך "על מחשבתו הטובה בביצוע ההרשמה" (אמאליינבודג, קופנהאגן, 1 ביוני 1956).

בתשט"ו (1954) עבר לתל-אביב, עבד שנתיים בבית-הספר על שם "אליעזר בן יהודה".

מתשי"ז (1956) היה מנהל המדרשה למורי כפר ב"גבעת השלושה" ומורה לספרות וללשון עד לסגירת המוסד (תשי"ט-1958).

משתתף בקביעות ב"אנציקלופדיה הכללית יזרעאל" כמחבר ערבים ביהדות, דקדוק, תורת הספרות וחינוך. מפרסם הערכות על ספרים שונים. ב"הד החינוך" ובבטאונים אחרים. חיבר בתשי"ט (1959) ספר "מאורות שכבו - רשומות זיכרון", להנצחת מאה ושמונה הפרופיסורים והתלמידים של האוניברסיטה בירושלים, שנפלו במלחמת השחרור. ערר ספר "קהילת סמיאטיץ'" (תל-אביב, תשכ"ה) וספר זיכרון למחנך איש העליה השניה, פתחיה לבטוב (ראה בכרך י"ג, עמוד 4205 ובכרך י"ד, בעמוד 4579). עוסק כיום בעריכה לשונית וסגנונית של ספרי לימוד שונים. צאצאיו: דוד (נפל במלחמת השחרור עם

לשלושים וחמישה בחושם לעזרת גוש עציון. בן תשע עשרה שנה היה בנפלו (ה' בשבט תש"ח 14 בינואר 1948). נקבר בקבר האחים בהר הרצל

(ראה בעמוד 4724); דליה אשת ד"ר יוסף מיכאלי (רופא. והיא סטאטיסטיקאית במשרד השיכון).

נכדיו: רחל, דוד (מיכאלי).

אליהו (אלי) שחף

נולד ברמתיים (הוד-השרון) ט"ו באלול תרצ"ג (6.9.1933).

לאביו מאיר שחפ (ראה ערכו להלן) ולאמו בוקס בת אליהו כהן - אלחסיד (נכדת הרב מנחם שם-טוב הכהן-אלחסיד , ראה ערכו בכרך הראשון, עמוד 365).

נתחנך בבית-ספר יסודי, בגימנסיה "הרצליה'' בתל-אביב ובאוניברסיטה בירושלים כסטודנט בפקולטה למדעי-הרוח.

בעודנו נער גילה נטייה לכתיבה. כתלמיד פירסם דבריו בעלוני בתי-הספר.

בשנת 1951 התייצב לצבא ופקד על מחלקה קרבית בחטיבת "גבעתי". הצטיין בתפקידו הצבאי ועלה לדרגת סגן. השתתף במבצע סיני כקצין התרבות.

לעתונות נכנס ככתב-מתחיל בשבועון של צבא ההגנה לישראל "במחנה", בשלהי שנת 1956. במהירות גילה כשרונו העתונאי ועלה לתפקיד הכתב-הבכיר בבטאון הזה, ולבסוף נתמנה לסגן-העורך של "במחנה". בכתבות הצבאיות שלו פיתח סיגנון מיוחד. כתלמיד לסוציולוגיה התחיל לחפש מה מניע את האנשים, הנתונים בתנאי-לחץ, לתפקיד אשר הם במלאים, ובכך הגיע להזדהות לא עם צה"ל כגוף, אלא עם החייל הקטן, עם האדם. מגיל צעיר ידע להסתכל על הדברים בעינים

תמהות. הוא לא איבד את כושר ההתפעלות המופלא הזה גם בשנות עבודתו הרבות בעתונות. ככתב צבאי של "במחנה" היה מסוגל להתפעל מעובדות-יסוד, כמו כיסתו של מטוס, דהרת טאנק, או העובדה, שבחור בן 18 וחצי מפקד על מחלקה.

APA citation

Tidhar, D. (1966). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 15, p. 4742). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/15/4742