Volume 17

Page 5166

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ברח מבית הסוהר ביפו, נאסר שוב, לאחר שלא נענה על ידי התביעה להעמידו לדין - הכריז על שביתת רעב ועמד בה במשד 14 יום עד ששוחרר.

בשנת 1945 נשא לאשה את בתיה (מורה, פסלת) בת בנימין והינדה קניבסקי.

משנת 1945 עוסק בהוראה במנהל בתי-ספר יסודיים ותיכוניים,

היה פעיל למען העליה הבלתי-ליגלית בארץ ובחו"ל.

יוזם ראשון ומיסד יחד עם דוד תדהר , גב' חמדה גלעדי, ד"ר שמשון יוניצמן, דוד איליגובסקי, משה מגנט של "מכון-ז'בוטינסקי" (למלאות לו ששים שנה), אשר אותו ניהל עד מאסרו על ידי הבריטים (כנ"ל). במשך תקופת ניהולו של המכון (בחדר מיוחד שדוד תדהר מסר למטרה זו במשרדו) בעזרתם המסורה של הנזכרים לעיל, רוכזו במכון כ0%-9 מהתעודות וכתבי-היד העיקריים והמקוריים (בעיקר של ז'בוטינסקי) של המכון, שנתקבלו מאחותו גב' תמרה קופ-ז'בוטינסקי (ראה כרך שמיני, עמוד 3150) ועוד. כעבור זמן עבר המכון לבית ז'בוטינסקי וד"ר יוסף פעמוני בעזרת אברהם שדמון הפכו את המוסד לראוי לשמו.

ממניחי היסוד ומנהלו הראשון במשך שנתיים של "כפר סילבר" (ע"ש הרב אבא הלל סילבר) שע"י אשקלון.

ממייסדי יחד עם ד"ר חיים בוגר , ד"ר אלימלך רימלט ועוד של הסתדרות המורים העצמאית, והיה מזכירה הכללי בארץ עד לפרוקה.

יו"ר הועדה המכינה של ועידת היסוד של "תכלת לבן" בארץ.

מיוזמי ויו"ר הועד הראשון למען הצטרפות של חברי חרות להסתדרות הכללית.

חבר הנהלת "תכלת לבן".

חבר הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית בישראל.

חבר המחלקה המדינית של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית.

כיום מנהל בית ספר תיכון "אריאל" בראשון לציון.

אח במיסדר הבונים החפשים "הדר" (ע"ש זאב ז'בוטינסקי).

אח במיסדר "בני ברית".

חבר מרכז הסתדרות המורים הכללית וחבר הנהלת מרכז הסתדרות המורים במשך 4 שנים, עד 1958.

מיסד הוצאת הספרים "מקדה" ועורכה הראשי.

כתב וכותב מאמרים פוליטיים, פידגוגיים וספרותיים בעתונות: "המדינה", "המשקיף", "הירדן'', "הבקר", "הארץ", "חרות", "היום", "דער מאמענט", "ראדיו" ו"טריבוני נרדובה".

ערך ירחון פידגוגי "דפים" (אינו מופיע יותר).

ספרים: "בדם מפציע שחר" (רומן מתקופת המחתרת, 1952. נכתב ב-1941, 300 עמודים); "בת

איה" (רומן היסטורי מתקופת דוד, 1958, 600 עמודים) ; "מלחמה לנו בקומוניזם" (1957); 6 כרכים "הנשכחים" (מיניאטורות היסטוריות. 1955-60). "במעלות ספירה חדשה" (הוצאת "ירדן" 1968).

ערך עשרות ספרים מדעיים, היסטוריים, בלטריסטיים.

בכתובים עמו ועומדים להתפרסם ספרים שונים.

צאצאיו: ליאורה (עתונאית); אסנת (משרתת בצה"ל) ; נחמה (תלמידה); קרן.

יעקב כצמן

נולד בקורוסטן (אוקראינה), כ"ב תמוז תרמ"ח (9.7.1888).

לאביו אברהם יהודה הכהן כצמן - כהן צדק ולאמו סימה בת ר' אהרן קאלער.

קיבל חינוך מסורתי וכללי. המשיך ללמוד לבד עד כמה שהזמן איפשר לו, כי בגיל 13 החל לע

בור ולדאוג לקיום. תוך כדי עבודתו למד את היסודות האמתיים של הסוציאליזם והציונות.

היה חבר של "פועלי-ציון" במחתרת.

בשנת 1908 נשא לאשה את ברוניה בת אליהו כץ.

עלה באותה שנה לארץ.

עבד כפועל בזכרון-יעקב ובסביבה, בסג'רה, יבניאל, מנחמיה, כנרת, ואח"כ עלה עם הקבוצה הראשונה למרחביה. עבד בקבוצות קבלניות שונות בעבודת האדמה, ושנה אחת אצל אכר במושבה מלחמיה - מנחמיה. חבר הקבוצה כשנתיים בקואופרציה.

היה בין הקבוצה הראשונה שעלו למרחביה וחבר המשק הקואופרטיבי.

כל השנים חבר במפלגת פועלי ציון.

היה ציר לועידת פתח-תקוה.

היות וקדחו בארץ, נסעו, לפי עצת הרופא, מהארץ בשנת 1913 לארצות הברית.

בהיותו בארצות הברית היה בין מיסדי "המליץ", וממיסדי הגדוד העברי וממתנדביו הראשונים לגדוד

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5166). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5166