Volume 18

Page 5380

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בים בתל-אביב. ראה את הערך שלו בכרך י"ג, עמוד 4349).

קיבל חינוך עברי-לאומי בבית ספר עממי, בביה"ס "תל-נורדוי", בגימנסיה "גאולה" (לשעבר - ביה"ס התיכוני למסחר).

חבר במגן דוד אדום בתפקיד חובש. במלחמת העצמאות היה חובש קרבי מטעם מגן דוד אדום. עם קום המדינה התגייס לצה"ל - בחיל המשטרה הצבאית.

בשנת 1950 נשא לאשה את חיה בת יוסף לזרוביץ.

יו"ר אירגון מפעלי השמירה בישראל.

מנהל כללי של חברת "השמירה" בע"מ בארץ.

צאצאיו: יגאל,עירית.

יצחק בירנבוים

נולד בורשה (פולין) בשנת תרנ"ט (6.2.1899).

לאביו אליעזר בירנבוים ולאמו בלהה בת ישראל ביאלר (משפחה מסורתית ובעלת מוניטין).

קיבל חינוך מסורתי וכללי.

הצהרת בלפור (1918) השפיעה עליו השפעה עמוקה. נהיה ציוני פעיל והכין עצמו לעלות לארץ.

בשנת 1918 התאספו כמה מחבריו הציונים והחליטו לצאת בדרך לא דרך לארץ הקדושה. הדבר היה כרוך בקשיים רבים, עקב מצב החרום ששרר אותה עת. ללא רשיונות ופספורטים הבריחו גבולות, עד שהגיעו לאודיסה. שם נפגשו עם מ. מ. אוסישקין אשר יעץ לחזור לורשה, כי לא ראה כל אפשרות שיוכלו להגיע לארץ ישראל. הוא וכמה מחבריו לא נשמעו לעצתו

והמשיכו בדרכם דרך קונסטנצה ובוקרסט לקונסטנטינופול בתורכיה.

לאחר טלטולי דרך עלה בידם להגיע לחוף יפו.

אחרי שנתקבל כצעיר הקבוצה בקבלת פנים חמה ע"י נכבדי תל-אביב, הלכה הקבוצה ברגל לפתחתקוה. שם עבד זמן קצר אצל הפרדסן יצחק גולדנ הירש (ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 640), שבשעתו היה יו"ר המועצה המקומית. עבד זמן מה במחנה יהודה שליד פתח-תקוה ומשם הופנה ע"י

הסתדרות הפועלים לקבוצת כנרת, בה עבד והשתתף עם חברי הקבוצה בהגנת "תל-חי" בתקופה שיוסף טרומפלדור ז"ל נפל שם (ראה כרך רביעי, עמוד 1588).

קרוב משפחתו, מוותיקי פתח-תקוה, אהרן כהן השפיע עליו לעבור לפתח-תקוה ושלבו בעבודות ציוד מכני ועוד בפרדסים.

לאחר פטירתו של קרובו הנ"ל הפך לסוחר עצמאי.

נשא לאשה את רבקה בת מרדכי נובובולסקי (מצאצאי ר' שמחה בונם נובובולסקי ממייסדי ה"תלמוד תורה שערי תורה" בנוה שלום, ממייסדי היישוב הראשון ב"נוה שלום" ומעסקניה של היישוב הישן. עלה לארץ בשנת תר"ן-1890 והיה מראשוני הסוחרים היהודים בענף האריגים ביפו. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 452).

הצליח בעסקיו והקדיש זמן לפעילות ציבורית ענפה.

בשנת 1921 הצטרף לשירות ההגנה ולקח חלק פעיל בפעילות הבטחונית באיזור פתח-תקוה. השתתף במלחמה נגד אבו-קישק כשהוא ואנשיו והכפריים מהסביבה תקפו באותה שנה את המושבה.

בשנת 1924 יסד ואירגן תוך מאמצים מרובים את סניף "התאחדות הסוחרים" במושבה, הקיימת עד היום.

בשנת 1933 נתמנה כיושב ראש הוועדה המצומצמת לקליטתם של הפליטים היהודים הראשונים שהגיעו מגרמניה. נרתם במלוא מרצו לעזרתם של הפליטים, סייע לשיקומם ולשיכונם.

בשנת 1936 היה ממייסדי "מכבי-אש מתנדבים" ושימש בתור יושב ראש בשנים הראשונות לקיומו. משמש כחבר מועצת "המפלגה הליברלית" במושבה מאז יסודה בשם "הציונים הכלליים".

לאחר האסון הנורא שפקדו במלחמת הקוממיות, כאשר בנו מרדכי הי"ד, שסיים את חוק לימודיו בתיכון ועבר שנת שירות בנוטרות, גוייס לצה"ל ונפל ביום ג' תמוז תש"ח (10.7.48) בקרב על סנדלה. ומאז הפנה האב את מרצו ביתר שאת לפעילות כחבר ועד ההורים השכולים בפתח-תקוה, שכיושב ראש שלו הוא משמש משנת 1962.

חבר לשכת בני-ברית "חבצלת-השרון" ופעיל בוועדותיה.

צאצאיו: עדינה אשת נחום וליצנסקי (ת"א); שולמית אשת יוסף גרהרד (פ"ת); מרדכי ז"ל כנ"ל ; עפרה אשת חיים שמולביץ (רמת-גן) ; אליע זר (פ"ת); אורנה, עו"ד, אשת עמירם סגיב (עו"ד בפ"ת).

מהם 12 נכדים.

יצחק צ'פליק

נולד בנדרי (בסרביה) בסיון תרנ"ח (7.5.1899).

לאביו ר' אליהו צ'פליק (שו"ב) ולאמו דינה בת ר' יצחק סברדליק (שו"ב).

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5380). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5380