Volume 18

Page 5487

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בנימין אפרתי (אוליכנוביץ)

(המשך לערך שלו בכרך י"א, בעמוד 3878) בפעולתו בענין השלטים בעברית, הצליח ב-90% לעניין את בעלי העסקים שהיו רגילים להרבות באותיות לועזיות, להשתמש במלים עבריות. נלחם להשלטת התאריך העברי ההולך ונשכח. פנה בתזכירים למנהלי בתי-הספר, למוסדות הממשלה ועוד שיקבעו את ימי החגים ופעולותיהם הרשמיות לפי תאריך עברי. קיבל תשובות חיוביות משרי הממשלה ועוד.

פרופ' בנימין (אנדרי) דה-פריס

(ראה כרך ט"ו, עמוד 4781)

בטעות פרסמתי בכרך ט"ז (בעמוד 5005) שהוא נפטר. מתברר, שאחד העתונים, מצא 2 יוסף בןשמעון. וחשבתי, שהנ"ל הוא הנפטר. מתברר, שהוא בחיים, ונתמנה כרקטור חדש לאוניברסיטה תל-אביב ב-30.1.69.

ד"ר נפתלי וידרא

(ראה כרך י"ג, עמוד 4222)

ב-20 לינואר 1969 מינתה אותו הממשלה ליו"ר רשות הנמלים. תפקיד זה היה פנוי, מאז נתמנה היו"ר הקודם זאב שרף לשר המסחר והתעשייה בנובמבר 1966. ד"ר וידרא היה חבר הרשות מאז היווסדה ב1961.

עליזה שידלובסקי

(ראה כרך י"ז, עמוד 5137)

מסירת חוות הלימוד חלה ב-1921 ולא ב-1913. החווה לא נמסרה ל"איכר הצעיר" אשר עזב את כנרת בסוף 1913. היא נמסרה לקבוצת כפר אוריה, אשר באה לכנרת בסוף 1913, והיא "קבוצת כנרת" מאז ועד היום.

השנים בין 1913 ועד 1921 - היו למעשה שנות הפריחה של חוות הלימוד לנערות.

בנותיה : יש לקרוא : הדסה (ד"ר לרפואה) אשת מרדכי דין (פתח תקוה), במקום: מרדכי שלו " ד"ר לרפואה.

בשנת 1920 נבחרה בתור ציר באספת הנבחרים הראשונה מטעם ההסתדרות.

בשנת 1950 חברה במשלחת ההסתדרות למפלגת הלייבור באנגליה.

בשנת 1957 חברה במשלחת ההסתדרות לקונגרס בין-לאומי לקואופרציה בסטוקהולם, שוודיה.

בשנת 1959 שליחה למגבית ההסתדרות בארצות הברית.

בשנת 1963 חברה במשלחת מפא"י לקונגרס עולמי של נשים דמוקרטיות במוסקבה (רוסיה).

חברה בוועד הפועל הציוני. הדריכה במשך שנים בכנס מדריכות לעולים ב ישובי עולים ובעיירות הפיתוח.

ואשר להנהלת מטבח ל-300 חלוצים, הרי זה בכלל שייך לתקופה אחרת, ולמקום אחר. התקופה 1921. המקום : כביש עפולה-נצרת.

ברוך וינשטיין

(המשך לערך שלו בכרך שני, עמוד 731)

בשנת 1948, עם הקמת המדינה, נבחר לחבר מועצת המדינה הזמנית, שהיתה מורכבת מ-37 חברים.

במסגרת המועצה הזאת פעל כחבר בוועדת הוועדות, ועדת הבטחון והוועדה לחוקה, חוק ומשפט.

באותה תקופה שיתף פעולה עם השר דוד צבי פנקס ז"ל (ראה בכרך שני, עמוד 855).

החל מ-1948 עד 1968 היה ציר בקונגרסים הציוניים, ונבחר לחבר הוועד הפועל הציוני וחבר הנשיאות שלו.

ממשיך בפעולתו הפובליציסטית-עיתונאית. מוזמן להרצות בארגונים שונים בארץ.

דוד דוידוביץ

(ראה את הערך שלו בכרך ט', בעמוד 3408) ממייסדי מוזיאון הארץ, תל-אביב, מוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור. אגף "גנזא" לאמנות יהודית עממית שיסד.

מנהל המוזיאון הנ"ל, הנמצא בתל-אביב, דרך חיפה קרן שדרות ישראל רוקח (ראה כרך שני, עמוד 825).

יעקב דב מגידוב

(ראה כרך רביעי, עמודים 1910-11)

נא לבטל את 2 השורות האחרונות בטור השני משמאל, בעמוד 1910. ואת השורה הראשונה בטור הימיני - בעמוד 1911. 3 הטורים האלה אינם שייכים לערך שלו. נכנסו בטעות.

אברהם בנימין ריבלין

(המשך לערך בכרך שביעי, עמוד 2808)

מרבה לכתוב בעיקר על ירושלים ודברי ימי היישוב העברי בה וכן הוא מפרסם מאמרי ביקורת ספרותית (ב"הארץ", "דבר", "היום", "הפועל הצעיר'', "מאזנים", "סיני" ועוד).

בשנת תשכ"ו (1966) יצא לאור ספרו "ירושלים", תולדות היישוב העברי במאה ה-19 (עם הקדמה מאת

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5487). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5487