Volume 19

Page 5621

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שגריר ישראל בוואשינגטון יצחק רבין ועוד. נסע עם הוריו לחו"ל וכעבור שנתיים חזר לארץ והמשיך ללמוד ב"שלוה". מ"שלוה" המשיך ללמוד בגמנסיה העברית הרצליה וגמר בהצטיינות.

עסק גם בארכיטקטורה.

בן 13 היה מדריך ב"נוער העובד".

אחרי פטירת אביו נאלץ לחזור לת"א במטרה לעזור לאמו בקיומה. בהתחלה עבד כפועל בבניינים.

במלחמת השחרור התגייס לצה"ל. עלה לדרגת סרן.

נלחם בירושלים והסביבה. היה מפקד פלוגה בחטיבת עציוני.

כשהשתחרר עבד עם בנו של המנוח יצחק בן-צבי ז"ל (הנשיא השני) בתור שומרים בלילות בבנייני הסוכנות היהודית, וביום למד באוניברסיטה העברית ע"י סטיפנדיה שקיבל מצה"ל. השתלם באורניטורלוגיה ובעיקר בביאולוגיה.

מחמת תנאי קיום קשים אשר בבית ההורים, רכש לעצמו בכוחותיו הוא, ברצון ברזל ובעמל שאין לתארו את לימודיו. לא למד כדי להשיג תואר אקדמאי רשמי, אלא למד "תורה לשמה" ומתוך אהבה למדעים. מחנכו אליעזר שמואלי מספר, כי כולנו עקבנו אחר מחקרו המעניין, אשר ערך במשך שנים רבות על קרצית המערות, הגורמת לאדם את הקדחת החוזרת, היא "קדחת המערות" הקשה. בהתמדה ובעקשנותו האפיינית, ערך ספר על מאות מערות ממערות הארץ. חקר את האוכלוסיה הטפילית שבתוכן וערך בית תצפית ונסיונות. בריגשי שמחה ואושר היינו באים לשמוע את הרצאותיו המקוריות בנושא זה, אשר נערכו על יסוד מחקר עצמאי שבע נדודים ופגעים בפני אנשי מדע ומורים לטבע. בשנים האחרונות השתתף במחקר מעניין מאוד, אשר נערך במוסד המדעי החשוב שבנס-ציונה בהקרנת זכרים של זבוב-ים התיכון ע"י קרני גמא (גימל פתוחה, מם קמוצה). חוקרי החרקים קבעו, שעל-ידי הקרנת הזכרים של החרקים המזיקים הנ"ל בקרני-גמא, תאי המין שבגופם מתנוונים ואינם מפרים את הביציות שבגופי הנקבות. וכשמוציאים המוני זכרים מעותרים כאלה לפרדסים ול

מערות, הם מתחרים בזכרים בעלי כושר הפראה ומקטינים את סכום הביצים המופנות, המוטל על ידי הנקבות וכמות המזיקים הכללית יורדת בפרדסים ובמערות. היה בא בדברים עם מחנכו אליעזר שמואלי במשך שנים רבות בענין "עופות המסע" המציפים את ישראל בחודשי הסתיו בדרכם מאירופה לאפריקה, ובאביב - בשובם חזרה לאזורי קינונם שבאירופה. וידוע, שיש לנו גם עופות קיץ מיוחדים, החורפים באפריקה וחוזרים באביב לישראל - לקינון ודגירה, כגון הרחם, השרקרק ואחרים. עופות אלה מביאים אלינו בדמם נגיפים אירופיים ואפניקיים גם יחד, העלולים לעורר מחלות בילויל או בציר וברפת ועוד.

התקפת לב שבאה עליו פתע-פתאום, הכניעה אותו בעודו בחצי דרך חייו ובאמצע עבודתו המדעית.

הכניס חיים בקיבוץ במנגינותיו על ההרמוניקה וידע לנגן. הוא גם הרבה לצייר.

בשעות הפנאי היה לומד אצל זקן ההורים תלמוד. למד בצמאון ובהתלהבות המיוחדת לו. מתקרב לחברים מהם יוכל ללמוד ואתם הוא יוכל להזדהות. הוא שאף למקורות ורצה להגיע לשורשי היהדות .

במשך 20 שנה היה מבכירי עובדי המכון הביולוגי בנס-ציונה.

פילס דרכים חדשות להכרת מחלת קדחת המערות ותרם להדברתה.

נפטר בביתו בנוף-ים, ד' שבט תשכ"ט (23.1.1969) והובא לקבורה בחולון.

הידיעה על מותן עוררה צער רב בקרב עובדי המכון ובין מאות חניכיו בלימודי הטבע.

בחוברת "ברמה", הוצאת קיבוץ "רמת יוחנן", מיום 20.3.1960 מספר 469 בעמוד 11-12 פירסמה החברה אידה מאמר בשם "עמיאל שלנו".

שלום שכנא ירדני (טשסקלה)

נולד בקאליש (פולניה), ט"ו בטבת תרנ"ב (26.11.1891).

לאביו חיים טשסקלה ולאמו צוועטלה בת שכנא זייפה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר, בבית המדרש ובישיבה עד גיל 17.

נאלץ לעזור לאבא החולה בעסקיו.

המשיך ללמוד בלימודי הקודש בברלין (גרמניה).

בשנת 1918 נשא לאשה את עליזה בת יואל סולניק (מתייחסת למשפחת אברבנאל ומכאן עד דוד המלך).

עבר לגור עם בני משפחתו לעיר פוזנן (פולניה, קודם גרמניה).

ניהל שם תעשיה ועסק גם במסחר. העסיק יותר ממאה פועלים.

בשנת 1931 נבחר בעיר פוזנן בתור פרנס הקהילה היהודית.

היה חבר פעיל בכמה מוסדות: חבר בהסתדרות הציונית בפולניה,

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5621). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5621