נח לוין
נולד באלדצנה (רוסיה), ג' טבת תרס"ב (13.12.1901).
לאביו הרב נחום הלוי לוין (שהיה ראש ישיבה בערים שונות ברוסיה ובאוקראינה. ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו סימה רחל בת הרב יהודה מלצר .
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת "רמליס" בווילנה, בי"ס יסודי במלדצנה. קורס אדמיניסטראציה וכלכלה בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתלאביב (אחרי שעלה לארץ).
היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר".
בשנת 1920 היה פקיד בשרות משרד הבטחון של R.S.S.R.
ב-21 באפריל 1921 עלה לארץ.
עבד בבניין מסילת הברזל בין ראש העין ופתחתקווה.
השתתף עם חברי ההגנה של המושבה פתח-תקוה בהנהלתו של אברהם שפירא (ראש שומריה) בקרב שנערך ע"י אבו-קישק ועוד על המושבה.
חבר ההגנה משנת 1922 בתל-אביב ואח"כ במפקדת ההגנה בעפולה.
עבד כפועל כבישים, בכביש עפולה - נצרת, חיפה - ג'דה.
משנת 1925 עד 1958 מזכיר וגזבר המועצה המקומית עפולה.
בשנת 1930 נשא לאשה את פנני בת יצחק מאיר פרנד. ממייסדי קופת חולים עממית.
יזם והקים שכונה של 40 בתים ע"י עפולה של המעמד הבינוני.
חבר ועד גוש עפולה בעמק יזרעאל.
עזר בהקמת נפה אדמיניסטרטיבית בעמק, בימי ממשלת המנדט הבריטי בארץ.
רכש נשק מהצבא הבריטי עבור ההגנה.
כתב עתון "הארץ" בעמק משנת 1937.
משנת 1944 כתב "פלסטיין פוסט" בעמק.
בשנת 1950 ערך יחד עם הסופר עבר הדני (ראה בכרך שלישי, בעמוד 1395) את ספר היובל של עפולה וכתב את רוב המאמרים בו.
חבר המועדון המסחרי והתעשייתי.
חבר של Chaine Des Rotisseurs.
קיבל את אות ההגנה ואות הקוממיות.
משנת 1958 גזבר "מפעלי רוגוזין בישראל בע"מ'' באשדוד.
חבר מועצת המנהלים וגזבר "מפעלי רוגוזין בישראל בע"מ" צאצאיו: אראלה (מורה) אשת דב שפירא (סוחר) ; יצחק (מהנדס); נעמה (מורה) אשת צבי אה רונסון (מהנדס אווירונאוטיקה).
הרב נחמיה (ברוך נחמיה דב) חרל"פ
נולד בירושלים בתמוז תר"ץ (1930).
לאביו הרב זבולון חרל"פ (מיקירי ירושלים וגדוליה בתורה ובהוראה (ראה בכרך זה) ולאמו הינדה גיטל לבית סובל .
את חינוכו המסורתי קיבל בת"ת ובישיבת "עץ חיים". היה בעל כשרונות גדולים. שקידתו והתמדתו בתורה היתה גדולה ועלה במעלות התורה והמוסר. ממצוייני תלמידי ישיבת סלבודקא בבני ברק, אח"כ בישיבת קמניץ בירושלים.
בשנת תש"ה (1945) זכה לקבל את הפרס הראשון מקרן הפרסים שעל שם הרב חיים מן זצ"ל (מהמלמדים הראשיים בת"ת עץ חיים).
בשנת תשט"ו (1955) נשא לאשה את מינה בת הרב ר' מנחם מנדל שינקר (ראה כרך שמיני, עמוד 3075) נכדו של רבי יוסף חיים זוננפלד (ראה בכרך ראשון, בעמוד 61), ואשתו מצד אמה נינת הרב יוסף זונדל מסלנט (ראה כרך ראשון, עמוד 284).
היה חביב על הבריות, בעל קול נעים והיה עובר