Volume 19

Page 5700

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

על הר הזיתים. קדמה להם הרבנית מנוחה רחל הנ"ל, נכדת בעל ה"תניא", שהכירה אותו פנים אל פנים. היא היתה אם המשפחה בארץ ונתמנתה כב"כ האדמו"ר החב"די בארץ-ישראל. היא עלתה לארץ בשנת תר"ד (1844) והתיישבה בחברון והיתה בת 89 בפטירתה בשנת תרמ"ח (1888.) והובאה לקבורה באוהל המשפחה בחברון).

בהיות ר' לוי יצחק כבן 7 שנים הביאוהו הוריו לחברון ושם למד במוסדות חב"ד: ב"חדר", בתלמוד-תורה ובישיבת "מגן אבות", ונחשב על טובי האברכים שבישיבה. הוריו האיצו בו להמשיך את לימודיו בישיבה. גם אחיו הבכור רבי שלמה לייב אליעזרוב (אליעזרי) , שנתמנה לאחר מכן כרבה החב"די של חברון, ניסה לשכנעו לעלות איתו ירושלימה ושם ישתלמו שניהם בישיבות הגדולות כדי להכין את עצמם לרבנות. הוא סירב להפוך את לימוד התורה למקצוע ובהר להתפרנס מיגיע כפיו, וכרגיל בחברון בימים ההם, שם פניו למסחר. גם מחמת מחלת עיניו היה לו קשה לעסוק באופן מתמיד בקריאה ובעיון בספרים.

בשנת תרמ"ו (1886) נשא לאשה את פרידה בת רבקה ואריה צבי פרומקין (בן ר' אלכסנדר , יליד שקלוב, איש חב"ד, מגדולי הסוהרים בריגה, בעל אחוזות ואמו מריאשה, בת האדמו"ר אהרון מסטרוסליה. אף הם עלו לארץ-ישראל בשנת תר"ך (1860), לפי דרישת ראשי חב"ד בדוברובנה, פלך מוהילוב, רוסיה והשתקעו בירושלים), ואחיו ר' ישראל דוב פרומקין , בעל ה"חבצלת", (עיין בכרך א', עמוד 489).

לאחר הנישואין עסק ר' לוי יצחק במסחר שעות מעטות ביום בבית המסחר של ר' לוי אליעזר קלונ סקי (ראה כרך י"א, עמוד 3849) ואת רוב זמנו הקדיש ללימודי קודש בישיבה, ואת לימודי חול בעיקר השפה העברית, חשבון והנהלת פנקסים למד בסתר בכוחות עצמו.

בשנת תרנ"ט (1899) עברה המשפחה לגור בירושלים ור' לוי יצחק נתמנה כפקיד-סופר במוסד "מושב זקנים וזקנות המאוחד", שהיה בהנהלת ר' יש ראל דוב פרומקין, ר' יחיאל מיכל פינס ( ראה כרך שני, עמוד 562) ור' יצחק אייזיק בן-טובים (ראה כרך ב', עמוד 596).

בינתיים התפתח המוסד, והבנין בעיר העתיקה של ירושלים לא התאים יותר למטרתו ובשנת תרס"ה (1905) הועבר המוסד למערכת שלמה של בניינים חדשים שהוקמו על שטח רחב-ידיים ברחוב יפו, בכניסה לירושלים, בואך מתל-אביב. (במקום זה היה קיים המוסד עד כלפני שנתיים, כאשר נהרסו הבניינים ובמקומם עומדת כיום תחנת "אגד" המרכזית בירושלים.

מייד לאחר הקמת הבניין נתמנה ר' לוי יצחק למנהל המוסד ובתפקיד זה המשיך לעבוד עד שנת

1925, כאשר פרש מחמת מצב בריאותו הרופף ועבר עם רעייתו לגור בתל-אביב עם בתם שרה.

מלבד עבודתו במושב זקנים בירושלים השתתף ר' לוי יצחק בעבודה ציבורית יחד עם פרומקין, פינס ובן-טובים הנ"ל ועם חברו לעבודה ר' אליהו הוניג (ראה כרך ב', עמוד 803). בעיקר היה פעיל למען טשטוש ההבדלים בין העדות השונות בירושלים ; הוא היה גם גבאי בבית הכנסת "בית יהודה" שבשכונת "בית-יעקב" בירושלים. היה תלמיד-חכם וירא שמים ואף-על-פי-כן שלח את ילדיו לביתהספר "למל" ו"אליאנס" (כל ישראל חברים), למרות ההתנגדות של הקנאים בירושלים.

בשנותיו האחרונות בתל-אביב עשה הרבה לטובת בית-המדרש לחסידים בנוה-צדק. בקצרה: היה ממיוחסי חסידי חב"ד בחברון, בירושלים וביפותל-אביב.

נפטר בתל-אביב ביום ה' מרחשון תרצ"ט (30.10.1938) ונטמן, לפי צוואתו, בבית-הקברות שעל הר הזיתים בירושלים, בחלקת אבותיו. אשתו פרידה נפטרה בתל-אביב ביום כ"ב באלול תש"ח (26.9.48) והובאה לקבורה "ארעית", לפי בקשתה, בבית הקברות שבנחלת-יצחק בתל-אביב. לאחר מלחמת ששת הימים, עם שיחרור ירושלים, הועברו עצמותיה להרהזיתים, ליד קבר בעלה.

צאצאיהם: אלכסנדר ז"ל (נסע לאוסטרליה לפני מלחמת העולם הראשונה ושם נהרג בתאונת-דרכים); שרה (אשת ר' חיים נתן מלמד ז"ל, בנם סגן יוסף מלמד ז"ל, נפל על משמרתו במלחמת העצמאות בהגנה על נגבה, בג' בתמוז תש"ח (10.7.48) - עיין כרך י', עמוד 3558; פרומה (אשת מיכאל פרומקין ז"ל, בן ר' אהרון פרומקין ובן אריה צבי פרומקין הנ"ל) ; שלום קסאן (ראה כרך ד', עמוד 2103, כרך י"ג, עמוד 4351 ובכרך זה, עמוד 5731).

ד"ר יוליוס ויסברג

נולד בלבוטה (רוסיה), י"ב מנחם אב תרס"ג (5.8.1903).

לאביו אהרן בן שלמה ויסברג ולאמו קלרה בת שרגא הנדלמן.

קיבל חינוך מסורתי וכללי, באוניברסיטה בקניגסברג (גרמניה) וקיבל תואר כלכלן מדופלם ודוקטור לכלכלה.

היה חבר הנהלת הסתדרות הציונית סניף קניגסברג, יו"ר הנהלת בית-ספר עברי ע"י הקהילה היהודית קניגסברג, יו"ר משרד ארצישראלי בקניגסברג.

ב-8.1.1934 עלה לארץ.

כל השנים עסק בענף החדרים: מנהל מחלקה בסינדיקט לתפוזי יפו; מנהל מסחרי בפרדסי סינדיקט ; מנהל מסחרי במועצה לשיווק פרי הדר של א"י (פלשתינה); סגן מנהל כללי במועצה לשיווק

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5700). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5700