Volume 2

Page 700

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחדות בליציאון הטכני על שם הקיסר שארל הגדול. גם שם היה פעיל בתנועה הטריטוריאליסטית והשתתף ב-1909 כציר מפאריס בועידתה בלונדון בראשותו של זנגוויל. היה מבאי ביתו של מכס נורדאו ובידידות עם אלכסנדר מרמורק וד"ר ויקטור יעקבסון , וספרן באוניברסיטה העממית היהודית.

אחרי גמרו את לימודיו חזר לוארשה. נשא לאשה את אסתר לבית טיטלמן . עסק בתעשית כובעים והלבשה וסיפק הלבשה ב-1914 לצבא הרוסי וב-1918 לצבא של פולין המשוחררת.

הבשורה שהגיעתו במאוחר על הצהרת באלפור החזירה לו את האמונה בציונות ובשנת 1920 חיסל את עסקיו בוארשה ועלה ארצה. בנה בקבלנות את בית-ההסגר ביפו ואח"כ יסד ביפו תעשית הלבשה, ובמקום הבגדים המוכנים שהיו מביאים קודם לכן ממצרים סיפק הוא הלבשה מתוצרת הארץ לגדוד העברי (בעזרתו של הקולונל מרגולין ז"ל) ולקיבוצים שונים. אחרי מהומות אביב 1921 פתח סניף לעסקו בנוה שלום שנודע בהספקת תלבושת שלמה לחלוץ במחיר אחיד של לירה אחת. השתתף ביסוד המרכזהמסחרי ביפו, בנה בו את הבנין הראשון לתעשיה והשתתף בניהול עניני המרכז-מסחרי כחבר הועד שלו עד היום. ב-1922 השתתף ביסוד שכונת תל-נורדאו ובביתו שבנה על שפת הים היו מועדון "מנורה". מועדון הציידים (בראשותו של המנוח עוה"ד מאיר פרבשטיין) ובו נעשו ההתחלות ליסוד להקת "אהל". ב-1930 השתתף ביסוד תל חיים, וכן השתתף ביסוד בית היתומים ע"ש בלובשטיין והנו חבר בהנהלתו עד היום.

יסד ומנהל בית-חרושת לאריגים וב-1938 יצא לדור בבית שבנה לו ברמת-גן והתמסר לפעולה צבורית כחבר המועצה המקומית, מנהל בה את המשק ומחלקת אספקת המים, יו''ר הועדה לעזרה סוציאלית והועדה להערכת המסים ובשנות מלחמתהעולם השנית היה יו''ר הועד המקומי למען החייל. פעיל בארגון בעלי הבתים. בנו: אברהם .

בילה ויסמן

נולדה במינסק, רוסיה, בכ"ו ניסן תרמ"ו (1886) לאביה יהושע-דוב בנינסון , מראשוני חובבי-ציון, ולאמה יהודית , בתו של ר' מרדכי לוין, ראש ישיבה במינסק.

בפעם הראשונה באה לארץ ישראל בשנת 1897 יחד עם אמה, אחותה הצעירה ואחיה שבא ללמוד במקוה ישראל. בגדרה היתה לה אחות, אשתו של הבילו"יי צבי הורביץ, ובראשון-לציון - דודה, אשת הבילו"יי יהודה צלליכין. למדה שלש שנים בביתהספר בגדרה; מורה לתנ"ך ולעברית היה יוסף ויתקין. ב-1900 חזרה למינסק והמשיכה להשתלם בעברית אצל הבלשן אברהם אברונין והשכלה כללית רכשה בגימנסיה לבנות שבעירה.

ב-1905 עלתה לארץ על מנת להשתקע בה. התישבה קודם בגדרה, אבל לאחר שבאו הוריה עברה לראשון לציון ועבדה כפקידה במשרדי היקבים הגדולים במושבה. הצטרפה ל"הפועל הצעיר" והיתה מחברותיו הפעילות של ארגון זה.

בהיותה בגדרה הכירה את יעקב ויסמן, שהיה אז מורה שם, ולאחר כמה שנים נישאה לו ויצאה יחד עמו למצרים. המשיכה בפעילותה הציונית ביתר מסירות וביקרה מדי שנה בשנה יחד עם משפחתה בארץ ישראל. בקאהיר ובאלכסנדריה שימשה בתפקידים ה..אים: נשיאת הועד לעלית הנוער לא"י, מורשה מטעם הקרן הקימת לישראל ואף היתה חברה בועד הפועל הציוני.

ביחוד הגדילה לעשות למען החיילים העבריים בתקופת מלחמת-העולם השניה. ביתה היה אכסניה לחיילים העבריים שעברו במצרים, היא סידרה למענם נשפים וקבלות-פנים בערבי-שבתות וחגים. הקימה את ועד הנשים למען החייל העברי בקאהיר ועמדה בראשו, היתה ממייסדות המועדון למען החיילים. בביתה ביקרו גם חיילים שלא מבני-ברית וקיבלו הסברות ברוח יהודית-לאומית. הגנרל וינגייט התארח אצלה פעמים אחדות. שנים מבניה התגייסו לצבא ואחד מהם נשבה בפעולת-קומנדו נועזת בטריפולי.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 700). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/700