Volume 3

Page 1417

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1923 ליוה ארצה שיירה של תיירים שאורגנה ע"י מערכת העתון "די אידישע שטימע", וכשחזר פרסם סדרת מכתבים ורשימות ב"אידישע שטימע".

ב-1924 עלה ארצה עם משפחתו. עבד כחצי שנה כפועל ב"עבודה שחורה". בתקופה זו פרסם רשימות מחיי א"י הנבנית בעתונות היהודית בליטא בשם "בן-החולות". תוך עבודתו עמד על מצבם של הנערים העובדים בני עוני, וביניהם בני עדות המזרח, ועל צרכיהם בהגנת מעמדם וזכויותיהם, ארגון וחינוך.

התמסר לעבודה זו ומצא לו עוזרים להקמת הסתדרות הנוער העובד במסגרת הסתדרות העובדים הכללית, ומאז עומד הוא בראש הסתדרות הנוער העובד כחבר המרכז שלה ופעיל בעריכת בטאונה "במעלה" ובהוצאתו. בפעולתו זו הרבה להשתמש בסיפור האגדה כגורם חינוכי. פרסם הרבה אגדות ב"דבר", "דבר לילדים" ו"במעלה", שנאספו והוצאו בספר "אשר שמעתי וספרתי" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד", שתי מהדורות ואף שלישית עומדת לצאת), ומאז הוסיף עוד צרור אגדות כדי למלא בהן כרך נוסף.

היה ציר בקונגרס הציוני הי"ט. חבר הנהלת בי"ס המקצועי ע''ש מכס פיין בת"א, חבר המועצה של חברת "אורט" במדינת ישראל.

צאצאיו: שמואל (מראשוני הפלמ"ח, סגן-אלוף בצבא ההגנה לישראל), אורי (היה חבר פלמ"ח, ממלוי השיירות לירושלים, התנדב להגנת כפר עציון בראש פלוגת פלמ"ח, נפצע קשה והוצא משם ימים אחדים לפני נפילת המקום בידי הלגיון הערבי: סרן בצבא ההגנה לישראל), רחל אשת דן פלד (חברים בקבוצת משגב-עם בגליל העליון).

אליעזר ליבנשטיין

נולד בלודז, פולין, ב' כסלו תרס"ג (2.12.1902), לאביו יהודה ליב (סוחר, עסקן ציוני, ציר לקונגרסים ציוניים לפני מלחמת-העולם הראשונה : ב-1911 השקיע כספים ביסוד הדר הכרמל בחיפה, רכש פרדס בפתח תקוה ובאותה שנה העלה את אמו ארצה;

מאז 1924 תושב בארץ: ממשפחת המשורר יל"ג, מ. ל. לילינבלום ) ולאמו מלכה בת אליעזר רבינוביץ (ממשפחות הרב ר' אליעזר מיסד ישיבת מיר, ר' מאיר פרידלנד ממוסקבה והרבנים הילדסהיימר מברלין). קיבל חינוך יהודי וכללי בגימנסיה ; בראשית מלחמתהעולם הראשונה הגיע עד רוסטוב שעל נהר דון, המשיך את לימודיו בגימנסיה רוסית, והיה פעיל בתנועתנוער ציונית.

משגמר את הגימנסיה ב-1920 והחליט לעלות ארצה, כבר היה ברוסטוב שלטון סובייטי, שלא נתן רשיון לצאת, אך מעבר להרי קאוקאז, בגרוזיה, עוד היתה קיימת רפובליקה סוציאלדמוקרטית עצמאית, שממנה היה מותר לצאת. אז עבר הוא, יחד עם הד"ר יהודה ניסן וילנסקי, את ההרים בכביש העתיק הנקרא "דרך המלחמה הגרוזית", בגובה 2500 מטר ובהרבה סכנות והרפתקאות, הגיע ברגל ובעגלות לטיפליס, משם ברכבת לבאטום ובאניה דרך איסטמבול לחוף יפו.

עבד בפרדסי פתח תקוה, במקוה ישראל, בסלילת הכבישים עפולה-נצרת וחיפה-ג'דה. בהקמת ביתהקברות הצבאי הבריטי בבאר-שבע, בהר נצרת, בבנין בסג'רה ובחיפה, וב-1923 הצטרף עם חבורת החלוצים שעבד בה למשק עין חרוד. היה זמן מה מזכיר המשק, ואח"כ מזכיר הקיבוץ המאוחד.

תוך עבודתו במשק המשיך את פעילותו הצבורית בציונות, בהסתדרות, במפלגה ובהגנה (מאז בואו ארצה). כתב מאמרים ב"קונטרס", "הפועל הצעיר", "מבפנים",

"דבר" ובהרבה עתונים וכתבי-עת אחרים גם באירופה ובאמריקה ובשאר התפוצות, פרסם ספרים וחוברות בשאלות הזמן. ביקר בשליחות ציונית בגרמניה ב-1931/1928, ושוב בשליחות בחלקה בלתי-ליגאלית בגרמניה תחת משטר היטלר ב-1935/1933 (בחלק ממסעותיו יחד עם חיים (אנציו) סירני הי"ד), ובאנגליה ב-1937/39.

משהוברר לו כי עבודתו הצבורית אינה משאירה לו שהות לעבודה חקלאית, יצא ב- 1937 ממשק עיןחרוד ועבר לתל-אביב. נתמנה לחבר מזכירות מפלגת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1417). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1417