יעקב גלילי (ברצ'נקו)
נולד בבראילוב, ליד ז'מרינקה, אוקראינה, ט"ו בשבט תרס"ח (1908), לאביו גרשון ברצ'נקו ולאמו לאה בת משה שו"ב-פריסטב (דור שמיני לר' ליב שרה'ס , מתלמידי הבעש"ט).
עלה לארץ עם הוריו ביוני 1914. קיבל חינוך תורני וכללי, הוסמך לד"ר למשפטים באוניברסיטה ליאון (צרפת) בשנת 1945.
נתקבל לעבודת פקידות בבנק אנגליה-פלשתינה, ובתפקידו זה השתתף בפעולה משפטית, במשפטי אריסים לגאולת אדמת רוחמה, ונבחר ליו"ר הארגון הארצי של פקידי הבנק.
ב-1935 נשא לאשה את חנה בת צבי קריביצקי. הצטרף לארגון ההגנה ב-1921 ומ-1929 ואילך מילא בה תפקידי פיקוד. במהומות תרפ"ט היה מפקד שכונת שפ"ק בתל-אביב (רחוב בילו וסביבתו), שהיתה אז שכונת-ספר קיצונית מול שרונה הגרמנית, ובשנות 1936/39 היה מפקד השכונות נוה-שאנן וגבעת משה ב'. ב-1942 התנדב לארגן את פלוגת פלמ"ח התל-אביבית, שהתארגנה בעמק יזרעאל, וקיבל לצורך זה חופשה מעבודתו בבנק לחצי שנה.
במלחמת המולדת היה נשיא ביה"ד הצבאי למחוזות ירושלים ותל-אביב, השפלה והנגב ושימש בתפקיד שופט בביה"ד הצבאי שעסק במשפט ראשי לח"י בעכו ב-1949.
פרסם מאמרים בשאלות משפטיות.
בנו: יהורם .
שלמה פלורנטין
נולד בסלוניקי, בשנת תרכ"ד (1864), לאביו יעקב (ממוצא איטלקי, מפלורנץ ומכאן שם המשפחה), ולאמו סול. קבל חינוך מסורתי בחדר, אבל אחר שנים רכש ידיעות כלליות ביחוד בשפות; ידע יונית, ספרדית, עברית, בולגרית, תורכית, צרפתית. אך החינוך ביל דותו לא היה לשוא. היה יודע תורה וירא שמים.
עסק בביטוח ובסחר טבק ברג'י. הרויח יפה וצבר לו הון.
נשא לאשה את דורון בת חזקיה לוי. רכש לו עמדה כבודה. היתה לו השפעה בחוגי ממשלת יון. נשוא פנים בעדה היהודית. תמך בכל מוסדות הצדקה. בגלוי ובמתן בסתר.
אך כל אלה לא סיפקו אותו. ציוני היה מנעוריו ושאף לעלות ארצה. התחיל עוד מרחוק בגאולת קרקעות בשביל עליית יהודי יון.
בשנת 1924 עלה. קנה נחלה במזרחה של יפו. בעבור חדשים מספר הביא את משפחתו. בשנת 1931 התיישב בבית אשר קנה. היתה זו סביבה עזובה, מקום מרעה לערבים וממש מקום סכנה. אך הוא לא היסס ולא נרתע, אף כי היה כבר בן 67. בזה אחר זה גאל מידי הערבים שטחים נוספים באדמות שנקראו אז "קרית שמואל". הקים את מכון המים. מכר במחירים זולים מאד את האדמות שקנה לאנשים בעלי אמצעים מצומצמים מאוד. כל מי שעלה על הקרקע מיד ובנה בית, הקל בתשלומיו. מנע בעד כל ספסרות וסרסרות באדמות אלו.
כך גדלה הודות מרצו ויושרו השכונה הגדולה שידוע היה כשטח היהודי בתוך יפו ואחר כך נקרא עוד בחייו על שמו "שכונת פלורנטין". כל השכונה הגדולה הזו הכוללת היום כעשרים אלף נפש ואשר הוא נטע ראשון יתד חלוצי בה, גדלה משך חמש השנים 1936-1931 ליד שכונת מרכז מסחרי בתלאביב.
למרות חולשתו בשנות חייו האחרונות שימש ביתו בית ועד לעסקנים ואנשי מעשה שבאו לקבל עצה ועזרה ממנו.
נפטר בתל-אביב, ט"ז בחשון תש"ז (10.11.1946). צאצאיו: סול, שרה אשת אליהו וואנו, לאה אשת אברהם (אלברט) שומלא (מנהל סניף ברקליס בנק בהדר הכרמל), יעקב.
אהרן פראנק
לאביו תנחום (מראשוני חדרה, ראה כרך שני, עמוד 576) ולאמו חינגה (חנקה) בת משה (מעשל)