Volume 5

Page 2209

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העסיק פועלים למאות שברחו מארץ-ישראל מפני הצבא התורכי.

תרם שם למפעלים צבוריים, לתרגום ספרים עבריים לשפות לועזיות.

היה פעיל מאד במצרים בימי הקמת גדוד נהגי הפרדות שהוקם ע"י טרומפלדור, התגייס ונלחם בגליפולי, וכמו כן בימי הקמתם של הגדודים העבריים ע"י זאב ז'בוטינסקי. היה גם חבר הועד למען גולי ארץ-ישראל.

לאחר אשר שהה במצרים כעשר שנים, חזר לארץ ב-1920 והקים בתל-אביב סניף לפירמות הולנדיות לקקאו ושוקולד שהיה מנהלו.

נשא לאשה את שפרה בת זבולון מילוסלבסקי, השתתף במאמרים ב"הצבי", "השקפה" וב"אחדות" (בעריכתם של זרובבל ובן-צבי, ובן-יהודה).

בשנותיו האחרונות השתקע בחיפה ועסק באימפורט ואקספורט.

נפטר בחיפה אלול תש"ו (1946).

צאצאיו : גרשום (מוציא לאור עתון "קולנוע''), אבנר (היה קצין מחוז תל-אביב בימי ממשלת המנדט וכיום מנהל חשבונות מוסמך בתל-אביב).

פנחס ליטבינובסקי

נולד בנובוגיאורגבסק (רוסיה), ט' באב תרנ"ד (אבגוסט 1894), לאביו זאב , ולאמו חוה.

קבל חנוך אמנותי בבית ספר לאמנות באודיסה ובאקדמיה לאמנות בפטרוגראד. בעלותו ארצה למד ב"בצלאל". הוסמך בתואר : צייר-אמן.

בשנת 1917 נשא לאשה את ליזה בת יעקב טורגוב סקי.

תמונותיו הוצגו בתערוכות במגדל-דוד שבירושלים, בתל-אביב, פריס, ניו-יורק.

בנותיו : חלויה, דפנה.

פישל קנל

נולד בירושלים. ב' טבת תרנ"א (1890) לאביו ישראל צבי ולאמו יוכבד בת ר' חיים יצחק לובין (ראה ערך ישראל צבי קנל בכרך זה עמוד 2206).

את חנוכו קיבל בחדרים ובישיבות, בת"ת "עץ-חיים" ובישיבת "מאה-שערים" בירושלים.

לימים, כאשר נפרצו חומות "הגיטאות הרוחניים'' של נטורי-קרתא בירושלים ע"י ההשכלה המשיך את לימודיו בבית-הספר של "עזרה''.

עד לגיל 16 - התמיד בלמודים. אבל בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה בשנת 1914 נאלץ להפסיק בלימודים ולהכניס צוארו בעולה של הפרנסה.

בימים ההם התחיל ה"ג'וינט" פועל בירושלים, ופישל נתקבל בתור פקיד במשרדיה ולזמן עבר להיות מנהל החשבונות של המוסד עד לשנת 1928, כאשר חוסלו עסקי ה"ג'וינט" בארץ והוא נסגר לחלוטין.

בשנת 1928 עבר לטבריה ונתמנה למנהל לבנק ההלואות, אך כאשר התאחד סניף הבנק של טבריה בשנת 1931 עם הסניף של צפת, חזר ירושלימה ונכנס לעבוד בפירמה "בנק אלכסנדר עליאש ושות''.

בשנת 1934 עבר לנס-ציונה לנהל את אגודת "הלואה וחסכון".

הודות למרצו ויזמתו התפתחה אגודה זו במרוצת הזמן והתקדמה בצעדי ענק..

בימי מלחמת העולם השניה, ובזמן המלחמה לעצמאות ישראל, שימש בתפקיד של מפקח על המזונות בנסציונה.

חונן מטבעו בקול לירי ערב ובהיותו חובב נגינה סיגל לעצמו את הנוסחאות המסורתיים של התפילות. בשנות תרפ"ב/ג/ד היה עובר לפני התיבה בתור ש"ץ - בבית הספר לנדאו, בירושלים, במנין של פקידי ממשלת המנדט, במקום שגם הנציב העליון סיר הרברט סמואל היה מתפלל שם בימים הנוראים. במשך השנים כהן כחזן בבתי תפילה שונים בארץ.

נשא לאשה את חנה בת מרדכי הויזדורף.

צאצאיו : שושנה, אשת אברהם איזבודסקי (חולון), תמר (פקידה בהלואה וחסכון, נס-ציונה), ירדנה (פקידה בקפת מלוה-וחסכון, רחובות).

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2209). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2209