מהמגורשים שיצאו מהמושבה בדרך אחת, יחזרו אליה בדרך אחרת...
במאי 1921 כשפרצו המאורעות ביפו והחלו בהתקפה על פתח תקוה, היה בין 15 הרוכבים שיצאו כחלוץ לפני פלוגת המגינים בראשותו של אברהם שפירא (ראה כרך א', עמוד 486). ליד יקב "התקוה" נפצע, והיה הפצוע הראשון בקרב.
היה מראשוני הסתדרות "בני בנימין" בארץ.
בשנת 1927 נתמנה ע"י מועצת עירית פתח-תקוה לארגן את המשטרה העירונית והיה האחראי לה עד 1937.
בשנת 1928 גלה את רוצחו של השוטר העירוני ספאנוף, שנרצח על משמרתו במושבה.
בשנות 1929-36 היה פעיל בהגנה ובשמירה. גלה ומנע גנבות רבות ברכוש המושבה. חפושיו אחרי גנבים ושודדים הגיעו עד דמשק וכו'. הביא ידיעות רבות ל"הגנה" מהנעשה בין הערבים ביפו והכפרים.
ב-28 ליוני 1831 כשיוחנן שטאהל וסליה זוהר יצאו בדגל מתל-אביב לסיור במושבות השרון דרך הירקון להרצליה בדרך חוף הים - ונעלמו. השקיע יוסף מרץ רב (יחד עם חבריו) בגלוי הזוג, שנמצאו, הרוגים ומוסתרים בגבעות החול, וכן נמצאו הרוצחים, ארגן והשתתף בעשית שלום ("סולחה") בין הערבים והיהודים במקרים של "גאולת דם", לפי מנהגי השכנים.
מומחה בגששות ובעיקר ביציקת גבס בעקבות הפושעים.
בשנת 1933 הוזמן ע"י הסניגוריה במשפט רצח ד"ר חיים ארלוזורוב (ראה כרך ה', עמוד 2802) בתור מומחה בגששות. בעדותו הוכיח כי לעוזריו הערבים, המומחים בגששות (שהוזמנו ע"י המשטרה הבריטית) "הראו" את הנאשמים ואת צעדיהם לפני שבדקו בחוף הים את צעדי המתנקשים בארלוזורוב... והשופטים בטלו את "מומחיותם" של הערבים בעדותם במשפט.
נשא לאשה את תמר בת משה סגל ובזיווג שני נשא לאשה את עליזה בת ד''ר אריה גרינברגר, מצ'כוסלובקיה.
בשנת 1936/37 גלה את מחסן הפצצות בתוך ההרים, ע"י כפר בידיא, שאנשי הכנופיות היו מניחים מתחת לפסי הרכבת.
בשנת 1936 היה ממיסדיה של "ארגון השומרים הכללי העברי בא''י".
בשנת 1937 נתמנה למנהל מחלקת הפיקוח העירוני והמשפטי בעירית פתח-תקוה, ובתפקיד זה הוא מכהן עד היום.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): ירימיה . (מאשתו השניה): שלמה, ראובנה.
משה בוקששטר
נולד ברומניה, בשנת תרל''ט (1879).
לאביו דוד ולאמו הנה (היתה המילדת הידועה בגליל והסביבה).
בשנת 1882 עלה לארץ, והוא בן 3 שנים. קבל חנוך מסורתי וכללי בביה"ס בראש פינה, היה לאכר ומגדל בקר במושבה.
נשא לאשה את מנצי לבית הרשקוביץ, ובזיווג שני נשא לאשה את רחל. היה ידוע ביושרו ואומץ לבו. השכנים הערבים פחדו ממנו וגם כבדוהו.
כשהמושבה גדלה נתמנה לראש שומריה.
האדמות שנקנו בסביבה נמסרו לידיו לשמירה והשכנים הערבים לא העיזו להתקרב אליהם.
בימי המלחמה העולמית הראשונה נתמנה לשומר במושבה מטעם הצבא התורכי יחד עם שני שומרים ערבים מכפר ג'אוני.
כשהצבא התורכי חפש בגליל את יוסף לישנסקי מאנשי "נילי", לקחו אותו בתור מורה דרך. בהגיעם לכפר גלעדי החלו לאסור שם מספר חברים מ"השומר" בלי לאמר להם את הסיבה למאסרם. החל הוא להכות את סוסו ולדבר "אליו" בכדי שהנאסרים ידעו על מה הם נאסרים... וכך גלה להם הסוד.
היה חבר ועד המושבה. חבר וממיסדי הקואופרטיב החקלאי במושבה.
נפטר בראש פינה, י"ג טבת תשט''ו (10.1.1955).
צאצאיו: דוד ז''ל, יעקב (נתניה) יוסף (ראש פינה), הנה אשת ציון לוין (נתניה), מרים אשת יהושע סלמון (נתניה), פנינה אשת מנחם זילברמן (נתניה), אסתר אשת יצחק זילברמן (טבריה), אהובה בן-עמי (נתניה), צבי (ראש פינה).
בנימין ליברמן
נולד ביפו, בשנת תרנ''ח (28.10.1898).
לאביו זוסיה (נעמן - ראה כרך ב', עמוד 635) ולאמו יונה בת משה סגל, מראשוני ראשון לציון.
קבל חנוך מסורתי בת''ת שערי תורה ביפו, וכללי בביה''ס עזרה, בגמנסיה העברית הרצליה, בבית ספר לכלכלה ובי''ס מקצועי והנהלת חשבונות בלונדון.
בשנת 1912 נכנס כחבר במכבי יפו והיה מבחירי המתעמלים והמעמלים.