היה צנוע וענו. חינך יתומים אחדים במשך שנים רבות.
קשריו עם הערבים הביאו בזמנים שונים תועלת להגנת הישוב.
בשנת 1921 רכב ללוד. בדרך נפגש עם השודד הידוע אבו-ג'ילדה שהחל לשדוד אותו. בשעת מעשה הכירו השודד. נישק בידו ואמר: עבדתי פעם אצלך בכרם ואתה היית כל כך טוב אלי. לכן, לך לשלום ואם נחוץ לך עזרתי, אמלא משאלותיך.
נפטר בפתח-תקוה, כ"ב אדר תש"ג (27.2.1943).
צאצאיו; ביילה אשת חיים כהן (בת אחיו), יצחק, אהרן, דוד, שושנה (רוזה) אשת ד"ר בן-ציון אנטין (ראה כרך ו', עמוד 2465).
חיים שבתי (אלתר) זילברמן
נולד בשנת תר"ן (1890) בירושלים.
לאביו ר' משה בר'מוני זילברמן (ראה כרך ז', עמוד 2936) ולאמו הניה. למד בת"ת ובישיבה "עץ חיים" ואח"כ נכנס להורות בסניף מזכרת של ת"ת זה, בו היה אבי-אביו ר' שמואל מוני המלמד הראשון בשנת ת''ר (1840), ואחריו לימד בו אביו, והוא היה איפוא הדור השלישי במשפחתו למרביצי תורה ב"עץ חיים" ונודע כפדגוג מומחה.
בשנת תרס"ח (1908) נשא לאשה את אסתר בת ר' צבי מנדלזון. בהיותו צפוי לגיוס לצבא התורכי במלחמת העולם הראשונה יצא לארה"ב והיה שוחט עופות ומורה לעברית בניו-יורק. המשיך במסורת הפעילות הצבורית של אבי-אביו (שהיה מראשי הפעילים ב"ועד הכללי - כנסת ישראל" ובישוב הישן בכלל) והשתתף ביסוד אגודת השוחטים בניו-יורק.
הוא לא הסתפק באגודה זו בפעילות של אגודה מקצועית להגנה על האינטרסים של החברים, אלא השתדל להכניס יסוד ארצישראלי למטרותיה. בהשפעתו התארגנו 45 חברים באגודתו ליסד להם מושבת מטעים בארץ, אליה יבואו להתישב כשיגיעו לגיל הפנסיה. ואכן בתרצ"ב (1932) בא עם שנים מחבריו ב"אגודת השובי"ם" (ר' יעקב בלום ור' יוסף רוזמן) וקנו אלף דונם קרקע לשם יסוד "נחלת השבים" ליד כפר יונה. בחרישה החגיגית הראשונה בראשית חודש מנחם אב תרצ"ב השתתפו מעסקני הישוב ומנכבדיו, ביניהם הראשון לציון רבי ב"צ חי עוזיאל, ח. נ. ביאליק, ד. צ. פנקס ועוד, והחברים המשיכו להכניס את תשלומיהם ונעשו הכנות לביצוע המפעל. בעקב המהומות ומלחמת העולם השניה נפסקה הפעולה ונתפרדה החבורה, בשנים האחרונות עמל לחדש את הארגון, אך לא זכה להגיע לתוצאות.
נפטר בניו-יורק, י'ז ניסן תש"ב (4.4.1942).
צאצאיו: הרב משה, יעקב יצחק (מנהל בית-ספר עברי בניו-יורק), הניה רחל אשת ג. גודמן, שולמית אשת. פ. פוגל.
חיים שפרוני (סטרובינסקי)
נולד בכ"ח בתשרי תרנ"ח (בסוף 1897) בפטריקוב שבפלך מינסק, רוסיה הלבנה.
לאביו אליעזר סטארובינסקי ולאמו שרה בת מאיר קוזמיץ'. למד בחדר, בישיבות שקלוב וסלבודקה ואח"כ במכון להכשרת מורים באודיסה מטעם "תרבות" והיה חבר ב"צעירי ציון".
ב-1922 נשא לאשה את שפרה בת שמעון קארלין. באותה שנה עלה לארץ. למד שנתים בבית-מדרש למורים שבהנהלת דוד ילין בירושלים. ב-1924 נתמנה למורה בעין חרוד ובמשך הזמן הגיע לכהונת מנהל בית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף. ב-1929 למד שנה בתכניון בחיפה וב-1946 השתלם שנה באוניברסיטה בירושלים.
חבר מרכז המורים והמחלקה להשתלמות שעל ידו, חבר ועד החינוך הממשלתי, חבר המועצה הצבורית